בסיעתא דשמיא


מאמרים

שו"ת צניעות / הרבנית י. זיידנר


שאלות ותשובות בענייני צניעות
לשליחת שאלה

שאלה:
האם מותר לכלה ללבוש שמלה מקושטת בתחרות וכו', והאם מותר לה להתאפר בליל כלולותיה?

תשובה:
א. הכלות הצנועות נוהגות לקשט את השמלה בתחרות (מעל בד אטום כמובן) ושאר קישוטים בחלקה העליון, אשר מוסתר בזמן החופה ועד הכניסה לעזרת הנשים (ולאחר מכן בדרך הביתה) בשכמיה ובהינומה ארוכה ואטומה, או רק בהינומה ארוכה (עד אחרי המתנים) ואטומה. וכך נמצאת הכלה מקושטת בפני הנשים ובפני בעלה בחדר יחוד, אך צנועה בפני שאר האנשים. החלק התחתון והרחב יותר של השמלה, מתחת למתנים ועד למטה נשאר חלק ללא קישוטים.
 
ויש להקפיד ששמלת הכלה לא תהיה צמודה בחלקה העליון, כמו שמצוי בעווה"ר בשמלות כלה, שמבליטה את הוד יפיה (במדרש רבה ויקרא כד ו, ירושלמי יבמות יב עמ' א', רש"י בברכות י: ד"ה הוד יפיה) וכתב הגרב"ז זצ"ל (דיני מלבושי הנשים) "עניין הבלטת פלג הגוף העליון, אין לך פריצות גדולה מזו, וקשה הוא בעיני יותר מזרועות מגולות. וקשה עלי להשתלט על המחשבה החושבת במידה כנגד מידה, מה שבעלי סטטיסטיקה מוסרים ששישים אחוזים מהמחלה הממארת אצל נשים, הוא במקום הוד יופיה רחמנא ליצלן". עכ"ל.
 
ב. לגבי איפור הפנים:
יום הכלולות הנו יום גדול ומסוגל מאד, וכמו יום הכפורים, ובתשובה אמתית מכפר על כל העוונות, ואין שום היתר, וכ"ש דוקא ביום קדוש זה, להכשיל את האנשים ולהחטיא את הרבים, וגדול המחטיאו יותר מן ההורגו, ויש בזה משום פריצותא ואבזריהו דגלוי עריות מהדברים שהחריבו את בית המקדש
(יומא ט: ) שנאמר (ישעיהו ג) "יען כי גבהו בנות ציון וגו' ומשקרות עינים וגו'", ופירש"י "צובעות עיניהם בסיקרא ובכחול", עיי"ש חומר העוון. ועוברת על דת יהודית (אבה"ע קט"ו ד) טווה וורד כנגד פניה, וע' בתוספות שפי' שאפי' לאחוז צמר אדום שנותן מזהרוריותו על הפנים זו עזות מצח ופריצות, ויוצאת בלא כתובה. ועושה מעשה אשת יפת תואר שמחטיאות בנות העכו"ם לבני ישראל במחלמה. וע' תרגום יב"ע (בראשית ו' א') שזהו מהחטאים שגרמו למבול.
 
לאור האמור לעיל, אסור שתראה הכלה באיפור בפני אנשים, זולת בעלה והנשים. הכלות הצנועות אינן מתאפרות כלל. 

ושמעתי מהרבנית יוכבד צינוירט תחי' שסיפרה על כלה יתומה שנשאה, וכידוע שבימי הכלולות יורדות הנשמות של ההורים, הסבים והסבתות וכמה דורות אחורה להשתתף בשמחת הכלולות. ודודה של הכלה, כמדומני האדמו"ר מרחמסטריווקא זצ"ל, קרא לכלה לשיחה ואמר לה, שכשיורדות הנשמות של ההורים, הסבים והסבתות, והכלה ח"ו מאופרת, הם לא מזהים אותה. והמשיכה הרבנית והסבירה (אינני זוכרת אם בשמה או בשם האדמו"ר), שכשם שמלווים את הכלה לחופה בנרות, שזה אור רוחני, היות והנשמות רואות רק דברים רוחניים, והיא כאילו עוטה עליה מסיכה ומסתירה את עצמה באיפור.

ושמעתי שיש סמינר בית יעקב בירושלים (שנקרא "דרכי רחל") ששם מעניקים לכל כלה מן הסמינר 2000 ש"ח, רק אם היא לא מתאפרת בחתונתה.

ואף כי אין איסור הלכתי שהכלה תיראה בפנים מקושטות בפני בעלה בחדר יחוד ובפני הנשים, אך נותנת בכך פתח ליצר הרע, שכן עליה להסיר את האיפור בטרם צאתה לרחוב, או לכסות פניה שוב בהינומה, ואין בעוונותינו הרבים הרבה כלות שתעזנה (בעזות דקדושה) לעשות זאת.
ויש לדעת ש"חן אשה על בעלה" מה' יתברך (סוטה, מז.) ופירש"י: "חן אשה תמיד על בעלה ואפי' היא מכוערת נושאת חן בעיניו", מה שאין כן, כשאשה מתנהגת בפריצות (כגון שצובעת פניה) ניטל ממנה החן הזה.

ומבאר המהר"ל מפראג
(בספר "נר מצוה - אור חדש") שמתנת "חן אשה על בעלה" תלויה בצניעותה של האשה, וז"ל: "כי מפני צניעות של אסתר, שנקראת אסתר על שם הצניעות שהיתה נסתרת תמיד ולא יצאה לחוץ אל הנגלה, לכך נתן לה הש"י שתהיה חביבה על בעלה כמו שעה ראשונה, כי דבר שהוא צנוע, ואינו רגיל עם אחר, הוא חביב עליו כמו שעה ראשונה שחביב עליו בודאי, ודבר זה ידוע בַּחכמה מאוד". עכ"ל. וכאשר כל הבתולות והנשים שהיו מועמדות להיות מלכה תחת ושתי התקשטו בכדי להיבחר, אסתר היתה היחידה שלא התקשטה כלל, "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים, וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלוֹת, וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי" (אסתר ב יז)
.

מזל טוב!



  כתר מלכות - למען הקדושה והצניעות בהכוונת גדולי ישראל