בסיעתא דשמיא


מאמרים

שו"ת צניעות / הרבנית י. זיידנר


שאלות ותשובות בענייני צניעות
לשליחת שאלה

שאלה:
בתי לומדת בגן שבו הגננת לובשת פאה וזה משפיע על הילדה מכיוון שהיא מעריצה את הגננת ורוצה פאה. מה אומרים לילדה כאשר בבית נושא הפאות לא בא בחשבון?
 
תשובה:
אמר החכם באדם: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין, לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".
הגננות והמורות משמשות עבור הבנות מודל לחיקוי ומושא להערצה, ובעלות השפעה רבת-משמעות על חינוך הילדות, כמעט כמו האם, ולעיתים אף הרבה יותר.

לכן ראוי שהמחנכת תהיה אשה צנועה ויראת שמים, שנראית כמו שצריכה להיראות בת-ישראל וכמו שהיינו רוצות לראות את בנותינו.


רבקה אמנו מביעה את סלידתה מבנות חת, וכך אומרת ליצחק
: "קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת, אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת – כָּאֵלֶּה, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים". מובא במדרש: (בראשית רבה סז, ט) "אמר רב הונא: התחילה גורפת מחֹטמה וּמַשְׁלֶכֶת, אם לֹקֵחַ יעקב מבנות חת - כָּאֵלֶּה, קופחת זו לזו וזו לזו". פירש רש"י: "היתה גורפת וּמוֹצֵאת הריר מן האף וּמַשְׁלֶכֶת, לומר שהן מאוסות בעיניה כניע היוצא מהחוטם, וזה אמרה קצתי בחיי – כָּאֵלֶּה. קופחת, היתה מכה את רָאשֵׁי נְשֵׁי עשו זו על זו".

מצינו שרבקה אמנו מפגינה את סלידתה מבנות חת באופן מובהק, ולא חוסכת בתיאורים מוחשיים.

אם המחנכת אינה נראית כבת-ישראל צנועה, אלא כמי שעושה חוכא ואטלולא ממצות הצניעות, ומשתדלת להיראות כחילונית, מחד, חובה עלינו לגנות ולבזות את הָעֲבֵרָה, ולהסביר לבנותינו שאשה נשואה חייבת לכסות ראשה בכיסוי-ראש אמיתי וכשר משום צניעות, ושהמחנכת כנראה לא למדה ואינה יודעת.

וללא ספק, אם הילדות תשאלנה את המחנכת לפשר זה, המחנכת תנסה להצדיק את עצמה בטענות מטענות שונות ותחדיר בכך חלישות וערעור בחינוך לצניעות שקיבלו הבנות מן האם.

אך מאידך, ייתכן שבכך נגרום לילדה לרכוש זלזול למחנכת, ולפיכך לא תוכל לקבל ממנה שום דבר אחר ולהתנהג במשמעת, משום שערך המחנכת ירד בעיני הילדה.

על כן נלע"ד שמן הראוי וההכרח להשתדל להעביר את הילדה לגן אחר, בו הגננת נראית ומתנהגת כבת ישראל כשרה ויראת שמים, ואפילו במסירות נפש, כגון אם הגן רחוק מן הבית או יקר יותר.


בהצלחה!

  כתר מלכות - למען הקדושה והצניעות בהכוונת גדולי ישראל