בסיעתא דשמיא


מאמרים

חן אשה על בעלה / הרבנית ר. שפירא תחי'
עיקר תקוות האשה בעולמה שבעלה יאהב אותה
“חן אשה על בעלה”- “חן אשה תמיד על בעלה ואפילו היא מכוערת נושאת חן בעיניו” (סוטה מז)- חן זוהי מתנת חסד מאת ה'. זה במידה וזכתה, ואם לא יחפוץ הבורא להעניק לה מתנת חסד זו לא יועילו לה רוב יופיה וקישוטיה. בכדי לזכות במתנת חסד זו מאת ה' צריך לעשות רצונו. מהו רצונו?
כשהקב”ה יצר את האשה- ברא אותה מהצלע- מקום מוצנע! כדי שתהיה צנועה. ועל כל איבר ואיבר ציוה אותה: היי צנועה! כלומר, הצניעות-מהות האשה מיום בריאתה. כך ברא אותה השם. וזהו רצונו!
* מהי צניעות? צנוע זה מוסתר, מוחבא, מוצנע.
“אין לך יפה מן הצניעות שהיא נותנת הנאה ועונג, אורך ימים ושלוה ומנחילה עושר וכבוד לכל המתנהג בה” א. כי טוב

כח הצניעות יסוד הבית
מטרת הצניעות היא לא לדכא את טבע האשה להתקשט.
אלא להפנות צורך זה למקום הנכון- לבעלה בתוך ביתה.
כשיש לאדם אוצר יקר הוא מחביא אותו ומשתדל שלא כל אחד יראה את אוצרו, כי “עין רואה והלב חומד” צניעות האשה היא מידה של מלכות: “כל כבודה בת-מלך פנימה” (תהילים מה')
כבודה של האשה בצניעותה.
אשה שמתקשטת רק לבעלה, היא אוצר יקר! אוצר גדול! ומושכת אחריה ברכות עד אין סוף.
אשה שמעריכה את עצמה ומודעת לערכה, תשתדל להראות מיופיה רק בתוך ביתה, לבעלה. היא תצא רק כשצריך וכשתצא תכסה את עצמה כדי שלא יראו אותה. אז היא מקיימת רצון בוראה, ובוודאי שהשם יחון אותה במתנת חסד- “חן אשה על בעלה”
ברור שהצנועה בלבושיה ובמעשיה, רבות זכויותיה ורב חינה בעיני השם ובעיני בעלה. ובכל ימיה תרווה שמחה אושר ושלווה. אולם, כשאשה יוצאת סתם “לנשום אויר”, מטיילת ברחובות ונראית בחוץ לעיתים תכופות- יורד ערכה, אף אחד לא יאמין שאכן היא אוצר יקר- מלכות, נסיכות ואוצרות לא רואים סתם כך ברחובות.
כמובן, אשה שיוצאת מקושטת ומתייפה לעיני זרים- מרבה טומאה בעולם, גורמת שימדדו לה מידה כנגד מידה, להפר את שלום ביתה חלילה, ותסבול בחייה מרירות, כעס וצער ח''ו.
*חביבות האשה על בעלה- בצניעותה- כשהאיש רואה שהאשה מתקשטת ומתייפה רק בשבילו, מיד מתחבבת עליו אשתו- היות ובצניעותה רואה האישה את עצם השתייכותה לבית והיותה מיוחדת אליו.
הצניעות נעשית ע”י הבדלות מן החוץ וכניסה אל הפנים. ובגדי הצניעות הם שמבדילים מן החוץ ואז כשהאשה מתחילה להכנס אל הפנים אל עצמה, היא מתחילה להכיר את פנימיותה ויכולה ליצור קשר פנימי ועמוק עם בעלה.
רצונו של מלך מלכי המלכים: “ויתאו המלך יופיך” יתאו המלך ליפותיך בעולם, וימשיך עליך חוט של חסד ואין יופי בעולם כאותו חוט של חסד” (ר”י חיון, וע”י רד”ק)
ואת זוכה! עם הצניעות את מקבלת מתנה נפלאה “חן אשה על בעלה” - מילים טובות, התחדשות וחיוכים. את שוב פורחת, מעניינת ויפה והבעל רוצה ומחפש אותך קרובה. כך חוזרת השמחה והקדושה ביניכם כביום חתונתכם.

כח הצניעות הצלחת הבנים
עושים הרבה בשביל הילדים,
בלילות בקושי ישנים,
רוצים לתת את כל הנשמה
הוי אשת חיל מי ימצא?
כל היום בכלים ובכביסה
מי יבין ומי ישמע, נפש יגעה
הרגלים עייפות והראש סחרחר,
מי ייתן שלפחות יהיו צדיקים וגדולים בתורה
אז איפה טמונה ההצלחה?
השכר על הצניעות: “תחת אבותיך יהיו בניך, תשיתמו לשרים בכל הארץ”
(תהילים מה)
בנים חשובים- שרים ומושלים בכל הארץ.
אמרו חז”ל תנחומא וישלח: “כשאשה מצנעת את עצמה בתוך הבית ראויה להנשא לכהן גדול ותעמיד כוהנים גדולים”
שרה אמנו - היא נקראת בשם יסכה, שהכל סוכים ביופיה, בזיוה, יפה מכל אדם. וכל יופיה עשתה לכבוד ה' יתברך. ואע”פ שהיתה בת 90 שנה היתה סגורה בתוך אהלה לא נשמע קולה והקרינה מיופיה אך ורק בתוך ביתה.
שאל המלאך את אברהם: “ויאמר אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל...” “וכי המלאכים לא ידעו שהיא באהל?” אמרו חז”ל: “כדי לחבבה על בעלה” - רש”י מפרש “להודיעו שהיא צנועה משאר חברותיה, שאינה נראית וצריך להשאל אחריה” (ב”מ/פז) אמר הקב”ה אף על פי שהיא בת 90 שנה, אעשה נס שתחזור לנעוריה ותלד בן, שממנו תקום האומה הישראלית (ופ”ת רע”ד) וכך התקיימה בה ההבטחה וזכתה: ליצחק וליעקב. רש”י: “ובזרעו של יצחק תקוים מצות ברית מילה” ומיעקב יצאו 12 השבטים וקמה האומה הישראלית כהבטחתו של מלך מלכי המלכים. כל זה בשל צניעותה שהיתה יפה בעיני ה' יתברך, וה' יתברך היטיב לה והצליח את בניה.
כמוה רחל אמנו:”בשכר צניעות שהיתה בה ברחל, זכתה ויצא ממנה שאול, ובשכר צניעות שהיה בו בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר” (מגילה יג) ועוד כמוהו כמובן יש עוד ועוד...
שווה, נכון?

כח הצניעות-שמירה
בנות ישראל מופיעות בפני המשעבדים במצרים, כבנות מלך, ומצליחות לשמור על “גן נעול מעין חתום” (שיר השירים)
בעשרות שנים של אימה וחשיכה נשארו בנות ישראל בטהרתן ושמרו על צניעותן, לא שינו במלבושיהן ולא בלשונן ובשמותן וזכינו להגאל בזכותן.
הצניעות היא מסגרת הקיום של האשה, עיקר בריאתה. האשה באה לשמור את המהות הפנימית של הבית והעם היהודי.
בגדי הצניעות הם שסוגרים ומייחדים את האשה. היבדלותה מן החוץ יוצרת בה חיים פנימים נבדלים וזהו יחודה וכוחה.
שאין כח העומד בפניה והיא “כחומה” שאין האויב יכול לעבור דרך כח זה. בלק שלח את בלעם לקלל את ישראל - “וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטו ותהי עליו רוח אלוקים” וזה שנאמר בפסוק ותהי עליו רוח אלוקים: כשראה אותו כבוד ואותה צניעות שיש בישראל אמר: “ראויים הם שתשרה עליהם שכינה” (תר שם וע”ש)
לא יכל לקלל את ישראל ובמקום קללות יצאו לו ברכות” (במדבר כד) כשראה שאינו יכול לקלל ורק לברך, אמר לבלק: “לכה איעצך” רש”י: בוא אתן לך עצה- מה לעשות ומה היא העצה, “אלקיהם של אלו שונא זימה הוא”. רש”י מפרש שרק ע”י קלקול בצניעות אפשר לפגוע בישראל. אמר לו: לא תוכל להתגבר על אומה זו, אלא אם כן תחטיאם בזימה. שהצניעות היא “חומה” ששומרת ומגינה עלינו. וכשיש קלקול בצניעות, החומה נפרצת - עם ישראל נתון למרמס ומאבד את ייחודו כעם סגולה ואז ה' מזהיר אותנו: וראיתי בך ערוות דבר ושבתי מאחריך. אז חס ושלום, ה' מסתיר פניו מאיתנו ואז אפשר לפגוע בנו. ואת זה ידע גם בלעם הרשע.

כח הצניעות- קדושה.
אמר רבי יהודה בן פזי: “כל מקום שאתה מוצא בו גדר ערווה אתה מוצא קדושה” (ויקרא רבה כד). כל מי שעושה גדר ומוסיפה צניעות על עצמה מוסיפה קדושה וברכה על עצמה על בני ביתה ועל עמה.
ה' יתברך מבקש: “תהיו קדושים כי קדוש אני” קדוש זה צנוע “ואל תחללו את שם קודשי”- כשיורדים בצניעות, זה חילול השם. וכשמחללים את שם ה', אז חס ושלום ה' מסתיר פניו ובאות הצרות. וכשבאות צרות צריך לבדוק: אולי קיצרו בחצאית? ואולי החצאיות קצת צמודות? אולי הבדים דקים ואת קווי הגוף רואים? אולי יוצאות מבושמות ומאופרות? ואולי הצבעים, הקישוטים הקשירות וגם הגזרות, הם הם המביאים איתם את הגזרות?

אשה יקרה! עצרי רגע במנוחה והקשיבי לנשמה.
פתחי חלון אל תוך ליבך וזרמי עם האמת:
לא חבל על הכאב, הדאגות והצרות
והדמעות יורדות בלי סוף?
מנסה להוכיח לחברה שיש בך משהו מיוחד
כל הבטחון שאת שואבת מהשמלה שאת לובשת...
הנה, כלום לא מסתדר רק חובות ובלגן עם בעלך..
 
האמת מאירה לך בפנים. תתחברי לשקט הפנימי ואל תפחדי! תשכחי מהחברה. הטי אוזנך והקשיבי ללחישותיו של מלך מלכי המלכים. משם תקבלי את הכוח להרים ראש ולפתוח במסע מחודש אל הקדושה, לעשות רצונו של בורא עולם. במסע אל האמת, השמחה והאושר, מסע הצניעות! מסע מוקסם לתוך פנימיות, לתוך נשמה, שמרוב אופנה כבר נשכחה ואז תגלי המון דברים חדשים על עצמך שמעולם לא ידעת, שמעולם לא ראית. את מיוחדת! את בליגה אחרת! קרובה את לה'!
ומבעלך תקבלי הרבה חיזוקים. כי הוא יהיה הראשון להתפעל! אהבה חדשה ביניכם תיווצר, אהבת אמת! אהבה זכה! אהבה שאין כמותה! מה שחלמת כל השנים עם קצת צניעות, במתנה תקבלי - כי מי שעושה לכבוד ה' לעולם לא מפסיד!
בקשר לחברות, ה' ישלח כבר אחרות שיאהבו אותך בגלל מה שאת! בגלל היופי הפנימי שממך מוקרן.
הכל נכון הכל אמת! ואת רוצה להתחזק. אבל מה עושים עם היצר הרע שמפריע להתקדש? וככה מתחילים להתלבט:
החמה אומרת שאת מוזנחת, והשכנה שואלת - מה קרה לך בצוואר שאותו את מכסה? החברות חושבות שהשמנת, ובגלל זה עברת למידה יותר גדולה
ואת.. שכל כך רוצה להתחזק, עומדת בפינה נבוכה... לא נעים. מה להגיד? כולן לבושות כל כך יפה, מקושטות ורק את... רצית קצת להתחזק
ופתאום כל כך הרבה פגיעות וביזיונות! איך להתמודד? ומה להגיד...? השאלות כמו מטר של גשם על הראש, ומי יודע התשובות? ומי יודע מה נכון?
בלב בפנים, האמת צועקת והנשמה דורשת - היי צנועה! היי צנועה! היי צנועה! אל תוותרי!
ובחוץ, היצר ממשיך לבלבל אותך! אולי הן צודקות? אולי באמת אני סתם מגזימה וצריכה להיות כמו כולן? אוי אבא קשה לי! באמת קשה... מה נכון? ומה האמת?
בשיר השירים נאמר: “אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים” פירשו חז”ל- אם הגעת לדור שכולו מבולבל והאמת נסתרת ולא תדעי מה נכון ומה לעשות, צאי לך בעקבי הצאן- כמו שהצאן הולך אחרי הרועה שמנהיג אותו כך תלכי אחרי רועי ישראל שהם אבותינו ואמהותינו הקדושות וכך לא תטעי לעולם!
בואנה נשים יקרות נבדוק אצל אבותינו ואמהותינו הקדושות, את התשובות לחלק מהשאלות, ונלמד מהן איך להתנהג כדי להתחזק:

עד כמה צריך להסתיר?
תמר- “ויראה אותה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה את פניה” פירש רש”י- מדרש רבותינו כי כסתה פניה כשהיתה בבית חמיה היתה צנועה, ולפיכך לא חשדה” (בראשית "וישב”) היא חיה בתוך ביתו והיתה מכסה את פניה והוא לא ידע איך היא נראית! היתה כל כך צנועה! וזכתה שיצא ממנה דוד המלך וישעיה הנביא.

אשה שהולכת בצניעות “כמו פעם” אולי זה בולט וגורם שיסתכלו עליה יותר?
רות- היתה שונה מכל הנשים בשדה ובלטה בצניעותה כל כך שיכל בועז בקלות להצביע עליה ולשאול: “למי הנערה הזאת” ורש”י מפרש: “וכי דרכו של בועז לשאול בנשים, אלא דברי צניעות וחכמה ראה בה..”(מגילה רות) ומזכירים אותה לטובה ומהללים אותה על צניעותה למרות שהיתה בולטת ושונה מכולם ואהובה היא אצל ה' יתברך וזכתה שמלכות בית דוד תצא ממנה ומלך המשיח.
כשהאמא מתחזקת בצניעות מובטח לה שבניה יהיו יראי שמים!
לעומתם: כשהאמא יורדת בצניעות במילימטר הבת יורדת קילומטר!
דוגמא בלאה- שלמרות שהיתה צדקת גדולה, יצאה מאהלה פעם אחת לקראת יעקב בעלה, בתה כבר היתה מסתובבת שנאמר: “ דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ” רש”י מפרש: “בת לאה” על שום יציאתה נקראת בת לאה שאף היא יצאנית היתה. שנאמר ותצא לאה לקראתו. ועליה משלו משל “כאמה כבתה”: הבנות הולכות אחרי האמא ומחקות אותה. כשהן רואות ובודקות מה חשוב בשבילה.

האם לא צריך להתאים עצמנו לדור?
נוח לא התאים את עצמו לדור! כל בני דורו היו רשעים אבל נוח “את האלוקים התהלך נוח” אם נוח היה מתאים את עצמו לדורו הוא לא היה ניצל מהמבול! לעומתו: היהודים בגלות רצו להתאים את עצמם לדור ההשכלה והלכו לרכוש השכלה אצל הגויים, התערבבו איתם, הושפעו מהם התלבשו במלבושיהם בכדי לא להיות שונים, כמובן שזה גרם שנפרצו גדרי הצניעות- שהביא להתבוללות “ומסורת בידינו שאם יש זנות, הרי גזרה מן השמים שימותו הצדיקים עם הרשעים יחד” (תולדות יצחק סו”ד בראשית) וכך מצאנו את עצמנו בעיצומה של השואה האכזרית והנוראית ומי זה ששואל למה? הקב”ה צעק וממשיך לצעוק- לא רוצה אתכם כמוהם! “והבדלתי אתכם מן הגויים” היו שונים! היו קדושים!

כשאשה הולכת עטופה והיא נראית כמו ערביה, האם היא לא עוברת על “ובחוקותיהם לא תלכו”?
“הסכמת הפוסקים הראשונים והאחרונים שאין איסור “ובחוקותיהם לא תלכו” נוהג, אלא כשעושה דבר משונה שאין בו טעם כלל, אלא שהעכו”ם עושים כן, שכן משמעות לשון “חוק” בלי טעם סביר. שאז נראה ודאי, כנמשך אחריהם ומודה להם. וכן שהדבר ההוא יש בו פריצות, ויוצא מגדר הצניעות, נהגו בו העכו”ם גם זה אסור. אבל אם אין אחד מהתנאים הללו, מותר” (ילקוט יוסף תתטג)
כלומר כשאשה מכסה את עצמה כדרך הגויות, אפילו שנראית כמו ערביה, מאחר והיא עושה את זה בשביל צניעות, אין הדבר “חוק” בלי טעם סביר: כן יש בו טעם והוא צניעות, נהגו בו העכו”ם- הדבר אינו נכון! מפני שהערביות לקחו את מלבושיהן משרה אמנו! כך שאין זה נוהג עכו''ם אלא נוהג ישראל!
ובעצם בכך אנחנו חוזרות למנהג אמהותינו הקדושות.

בשביל מה יש תכשיטים אם אי אפשר לצאת איתם?
שאלו חכמינו במדרש תנחומא: “למדנו רבנו, מהו שתצא אשה בעיר של זהב (תכשיט פאר) בשבת? רבנן אמרו: אף בחול אסור לצאת בהן לרשות הרבים מפני שהעם מסתכלים בה, ופגם הוא לאשה. שלא נתנו תכשיטים לאשה אלא שתהא
מתקשטת בהן בתוך ביתה”. (וישלח אות ה)

למה בכלל צריך להשתדל כל-כך בשביל הצניעות?
הגברים מצווים לשמור על העיניים שלהם ואם הם לא שומרים עליהם זו הבעיה שלהם. אז מה נצטרך לתת דין על כך?

ה'מעם לועז' אומר: “ושלא תתקשט אשה אלא אם כן היא מצויה בתוך ביתה ולא כשהיא הולכת למקום אחר. ואם יש נשים האומרות: הדבר אינו עושה עלי שום רושם, ולא אכפת לי שיסתכלו עלי, ידעו בבירור שהן חוטאות”
הגויים נצטוו על 7 מצוות ואחת מהן גילוי עריות, ואין הבדל בין הכשלת גוי להכשלת יהודי. כל שכן אין הבדל בין יהודי ששומר עיניים לבין יהודי שאינו שומר עיניים. “לא תתן מכשול בפני הכשר כל שכן בפני גנב” כי אם הדבר היה תלוי בשמירת הגבר
על עיניו בוודאי לא היתה מצווה האשה לשמור על צניעותה.

יש אומרים שארוך זה רחובי?
כל כלה ביום החשוב בחייה, בוחרת שמלת כלה. ואיזו שמלה? ארוכה ומתרחבת! כל ילדה רוצה בפורים להיות כלה או מלכה, אז מלבישים אותה בשמלה ארוכה עם כמה שכבות ורחבה עד מאד. כלומר: שבגד ארוך ורחב זהו בגד מלכות! ויש כאלו שממשיכות: אבל בהלכה כתוב... אז קודם תבדקי אם את באמת הולכת לפי ההלכה, ואם את הולכת לפי ההלכה ועדין שואלת, אז לצניעות אין גבול,

בצניעות הולכים על המקסימום!! צניעות זו אומנות!
בשביל להיות צנועה, צריך להפעיל את החושים המיוחדים שהקב''ה טבע בנו. צריך להיות יצירתית, להיות מיוחדת. בצניעות צריך להדר, לגדר, להוסיף ולשנות.
צריך לאהוב את הצניעות.
כמו שכל אומן אוהב את מלאכתו, כך צריכה האשה לאהוב את צניעותה!
צריך למצוא את הדרך הטובה והנוחה להצטנע יותר. צריך להבין את גודל המעלה, ולדעת שכשאת צנועה, את מלכה! פירוש אחד יש בצניעות: צנוע = מכוסה - שלא יראו את קווי הגוף. בלי קישוטים, בלי איפור, בלי בשמים שמריחים בחדר המדרגות, בלי נעלים ששומעים את הצעדים, בלי צעקות שכל השכנים מתעוררים. כמה שיותר מכוסה - כמה שיותר שכבות, כמה שיותר מוסתרת - כמה שפחות צבעים וקישוטים. ותמיד לחשוב על השם יתברך שכבודו מלא עולם. תהיי נאמנה לו והוא יהיה נאמן לך. ה' רוצה לקרבך ולהעניק לך בשפע ממתנותיו ובמיוחד ממתנת החסד “חן אשה על בעלה” אז היי יפה בעיניו- יפה זה צנועה. ותזכי שיקוים בך הפסוק: “מנשים באוהל תבורך” כל הברכה תבוא הביתה. לך לבעלך ולילדייך-לעם ישראל ולעולם כולו. והכל בזכותך!
“אשה יראת השם היא תתהלל”. והלוואי ונזכה כולנו להתחזק לכבוד בורא עולם, הישר לגאולה! הכי קשה להתחזק בצניעות כי שם טמון האוצר של כל הברכות והשמירה של ישראל.
לכן אנו מאחלים לך היי חזקה בת מלך!











  כתר מלכות - למען הקדושה והצניעות בהכוונת גדולי ישראל