בסיעתא דשמיא


מאמרים

צְנִיעוּת הָאִשָּׁה / הרב יקותיאל פיש שליט"א
מוּבָא בָּ’רֶקָאנְטִי עַל הַתּוֹרָה’ (פרשת לך לך) שֶׁלְּקִיחַת שָׂרָה ב’ פְּעָמִים מִבֵּית אַבְרָהָם לְפַרְעֹה וְלַאֲבִימֶלֶךְ, מְרַמֶּזֶת עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ ב’ פְּעָמִים. וְלִכְאוֹרָה צָרִיךְ בֵּאוּר הֲרֵי פַּרְעֹה וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה זְנוּת, וּמַדּוּעַ הַהִרְהוּר שֶׁלָּהֶם בְּשָׂרָה כָּל כָּךְ חָמוּר. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (יומא כט.) הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשׁוּ מֵעֲבֵרָה, וְצָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ הַהִרְהוּר חָמוּר יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂה עֲבֵרָה עַצְמוֹ.

נִרְאֶה לְבָאֵר אֶת חֹמֶר הָאִסּוּר לָאִשָּׁה לִגְרֹם לְאָדָם לְהַרְהֵר בָּהּ, דְּבִזְמַן הַזִּוּוּג הָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת מִבַּעְלָהּ אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁהַקָּבָּ”ה מַעֲבִיר דֶּרֶךְ הַבַּעַל. וְשֶׁפַע זֶה יֵשׁ בּוֹ נְתִינַת חַיִּים לָאִשָּׁה עִם כָּל הַפְּרָטִים הַכְּלוּלִים בְּחַיָּיו שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ט, טרְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּדְּבִזְמַן הַזִּוּוּג יֵשׁ נְתִינַת חַיִּים לַבַּעַל וּלְאִשְׁתּוֹ, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘סוֹד הַחֵצִי’ שֶׁהַבַּעַל מַשְׁפִּיעַ לְאִשְׁתּוֹ חֵצִי מִשֶּׁפַע הַחַיִּים שֶׁהוּא מְקַבֵּל לְעַצְמוֹ. וּבִזְכוּת הַשְׁפָּעָה זוֹ הוּא זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ אֶת הַשֶּׁפַע עֲבוּרוֹ, כְּפִי שֶׁהַדָּבָר נַעֲשֶׂה בִּסְפִירוֹת הַפַּרְצוּפִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁפַּרְצוּף אַבָּא מַשְׁפִּיעַ לְפַרְצוּף אִמָּא חֲצִי מֵהַשֶּׁפַע שֶׁהוּא קִבֵּל מֵהָעוֹלָם שֶׁמֵּעָלָיו, וּמֵחֵצִי זֶה הִיא מוֹלִידָה אֶת הָעוֹלָם שֶׁתַּחְתֶּיהָ שֶׁנִּקְרָא פַּרְצוּף זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבֵיהּ, שֶׁמִּזְדַּוְּגִים בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה, וְהַנּוּקְבֵיהּ מוֹלִידָה אֶת הָעוֹלָם שֶׁתַּחְתֶּיהָ וְכוּ’. וְכֵן מוּבָא בְּ’שַׁעַר מַאַמְרֵי רַשְׁבִּ”י’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ע’ ט) שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת אֶת הַחִיּוּת שֶׁל רַמַ”ח אֵיבָרֶיהָ מִהַבַּעַל בִּזְמַן הַזִּוּוּג וְהִיא תְּלוּיָה בְּבַעֲלָהּ בְּדָבָר זֶה, וְלָכֵן הִיא פְּטוּרָה מֵרַמַ”ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, (ע”ש מדוע דוקא מ”ע שהזמן גרמא), וְהַחִיּוּת שֶׁל הַשְּׁסָ”ה גִּידִים יֵשׁ לָהּ מֵעַצְמָהּ. וְרוֹאִים שֶׁהָאִשָּׁה אֵין לָהּ חִיּוּת פְּנִימִית אֲמִתִּית מִשֶּׁלָּהּ בְּרַמַ”ח אֵיבָרֶיהָ, וְאֶת הַחִיּוּת הָאֲמִתִּית הִיא מְקַבֶּלֶת מִבַּעַלָהּ בִּזְמַן הַזִּוּוּג.
מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וישב קפא:) שֶׁאִישׁ הוּא בִּבְחִינַת נְשָׁמָה, וְהַגּוּף שֶׁלּוֹ הִיא אִשְׁתּוֹ, וּבִזְמַן הַזִּוּוּג הַגּוּף מְקַבֵּל אֶת חִיּוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ, וְדָבָר זֶה יָדוּעַ בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת שְׁלֵמוּת נַפְשִׁית וְרוֹגַע פְּנִימִי בְּחַיֶּיהָ מֵחַיֵּי הָאִישׁוּת. וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָ’ (קידושין ז.) טַב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ.


וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (כתובות סה:) שֶׁזִּוּוּג נִקְרָא אֲכִילָה, וּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (נדרים כ:) שֶׁזִּוּוּג נִקְרָא שְׁתִיָּ’ה, וְרוֹאִים שֶׁזִּוּוּג מְחַיֶּה אֶת הָאִשָּׁה בִּבְחִינַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

וְהוֹסִיף הָרה”ג ר’ צָדוֹק נִיסָן שְׁלִיטָ”א שֶׁקּוֹדֶם הַנִּשּׂוּאִין אֵין לָאִשָּׁה מְנוּחָה וְשֶׁקֶט נַפְשִׁי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות א, ט) יִתֵּן ה’ לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ”. וְכֵן מוּבָא בְּשו”ע (יו”ד נדרים רכח מג) “הַמִּזְדַּוְּגִין עַצְמָם יִקָּרְאוּ מְשֻׁדָּכִים, כִּי תַּרְגּוּם “וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ” וּשְׁדִיכַת אַרְעָא. מֵעִנְיַן “וּמְצֶאןָ מְנוּחָהוְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (רות רבה ב, טווּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ” מִכָּאן שֶׁאֵין קוֹרַת רוּחַ לָאִשָּׁה אֶלָּא בְּבֵית בַּעֲלָהּוְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שְׂפַת אֱמֶת’ (פרה תרנ”ועִקַּר מְנוּחַת הָאִשָּׁה לִהְיוֹת נִמְשֶׁכֶת אַחַר אִישָׁהּ.


מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (שה”ש פד.) שֶׁהָאִשָּׁה קֹדֶם הַזִּוּוּג יֵשׁ לָהּ צֶבַע שָׁחוֹר, וּבִזְמַן הַזִּוּוּג כְּשֶׁמְּקַבֶּלֶת אֶת צֶבַע הַלָּבָן מֵהַיְסוֹד, הַלָּבָן מִתְגַּבֵּר עַל הַשָּׁחוֹר וְהִיא נֶהֱפֶכֶת לְלָבָן. וְעַל זֶה כָּתוּב שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָהשְׁחוֹרָה קֹדֶם הַזִּוּוּג, וְנָאוָה לְאַחַר הַזִּוּוּג. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּקֹדֶם הַזִּוּוּג הָאִשָּׁה הִיא בִּבְחִינַת שס”ה גִּידִים שֶׁבָּהֶם זוֹרֵם הַדָּם הָאָדֹם, לָכֵן הִיא בְּחִינַת שְׁחוֹרָה, דְּמוּבָא בַּגְּמָ’ (נדה יט.) שֶׁשָּׁחֹר הוּא צֶבַע אָדֹם שֶׁהִתְקַלְקֵל וְנִהְיָה שָׁחֹר. וּלְאַחַר הַזִּוּוּג כְּשֶׁמְּקַבֶּלֶת אֶת הַחִיּוּת שֶׁל רַמַּ”ח אֵיבָרֶיהָ מִהַבַּעַל, הִיא בְּסוֹד לָבָן הַמְרַמֵּז עַל חִיּוּת הָאֵבָרִים הַשַּׁיָּכִים לְמִדַּת הַחֶסֶד הַנִּרְמָז בְּלָבָן. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים לט.) וְחִבּוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ רֶחֶ”ם, דְּאִיהוּ רמ”ח פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה.רוֹאִין שֶׁהָרֶחֶ”ם מְקַבֵּל אֶת חִיּוּת הָרַמַּ”ח.


וְכֵן נִרְאֶה דְּהֵחָלְשׁוּת הַזָּכָר בְּמַעֲשֶׂה הַזִּוּוּג הִיא בִּגְלַל הַחַיִּים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל חַמָּה’ שֶׁהֵחָלְשׁוּת הַזָּכָר הִיא בִּגְלַל אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת בְּמַעֲשֶׂה הַזִּוּוּג, הַבֵּאוּר הוּא שֶׁבִּגְלַל אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הִתְחַדְּשׁוּת הַחַיִּים אֵצֶל הַזָּכָר הִיא לֹא מִיָּד, וְזֶה גּוֹרֵם אֶת הַחֻלְשָׁה. וְכֵן בְּהַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, כְּשֵׁם שֶׁרוֹאִים בַּפַּרְצוּפִים הָעֶלְיוֹנִים כְּשֶׁהַנּוּקְבָא מַעֲלָה מַיִּין נוּקְבִּין, הִיא מַעֲלָה אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ, וּכְשֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֶת הִתְחַדְּשׁוּת הַחַיִּים בְּמַיִּין דְּכוּרִין הִיא מְקַבֶּלֶת קוֹדֶם אֶת מַה שֶּׁהָיָה לָהּ, וּבְיַחַד עִם זֶה הִיא מְקַבֶּלֶת אֶת הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים, כָּךְ הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין גוֹרֶמֶת אֶת הֵחָלְשׁוּת הַנּוּקְבָא כִּי כָּל כֹּחָהּ יוֹצֵא מִמֶּנָּהּ, וְהַהִתְחַדְּשׁוּת עוֹרֶכֶת זְמָן, כִּדְבֵאַרְנוּ.


וְאִם אָדָם זָר מְהַרְהֵר בְּאִשָּׁה, הַסִּטְרָא אַחֲרָא פּוֹתֵחַ אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁהִרְהֲרוּ בָּהּ וּמוֹרִיד אֶת זֶה דֶּרֶךְ הַחִמּוּם בָּאָדָם הַמְהַרְהֵר, וְהוּא כַּבְיָכוֹל גּוֹנֵב לָהּ אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, עֶצֶם הַהִרְהוּר כְּבָר גּוֹנֵב אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁיָּרַד אֵצֶל הַזָּכָר הַמְהַרְהֵר. וְדָבָר זֶה פּוֹגֵם בַּחַיִּים שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מִבַּעֲלָהּ אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ וְכוּ’. וְכֵן הָאָדָם הַמְּהַרְהֵר בְּאִשָּׁה זָרָה גּוֹרֵם לְאִשְׁתּוֹ לְהַשְׁפִּיעַ לָהּ שֶׁפַע שֶׁל אִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁיָּרַד אֶצְלוֹ. וְאִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶת הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהַקָּבָּ”ה יִעֵד עֲבוּרָהּ, הִיא תִּהְיֶה חֲסֵרָה וְתַרְגִּישׁ שֶׁכַּבְיָכוֹל חָסֵר לָהּ מַשֶׁהוּ.


וְכֵן פַּרְעֹה וַאֲבִימֶלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה, עֶצֶם הַהִרְהוּר גָּרַם שֶׁיָּרַד אֶצְלָם שֶׁפַע שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לְשָׂרָה, וּמִזֶּה הִשְׁתַּלְשֵׁל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשֶּׁפַע הַקְּדֻשָּׁה יָרַד לַחִיצוֹנִים בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה. דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא מְקוֹם הַיִּחוּד שֶׁל קָבָּ”ה וּשְׁכִינְתֵיהּ. וְשָׂרָה מְסַמֶּלֶת אֶת הַנְּקֵבָה הַכְּלָלִית שֶׁנִּקְרֵאת שְׁכִינָה, שֶׁשָּׁרְתָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (לך לך פא:) שֶׁאַבְרָהָם אָמַר עַל שָׂרָהאֲחוֹתִי הִיא לְרַמֵּז עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת אֲחוֹתִי, וְאִם הֵם גָּנְבוּ אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל שָׂרָה, הֵם כַּבְיָכוֹל גָּנְבוּ אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל הַשְּׁכִינָה הַכְּלָלִית שֶׁהָיְתָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְלָכֵן זֶה גָּרַם אֶת חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וארא ל.) פַּרְעֹה הָרִאשׁוֹן בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְקְחָה שָׂרָה אֶצְלוֹ, רָמַז לָאֻמָּנִים וְצִיְּרוּ אוֹתוֹ דְּיוֹקָן בְּחַדְרוֹ עַל מִטָּתוֹ בַּקִּיר, לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁעָשׂוּ דְּיוֹקַן שָׂרָה עַל לוּחַ עֵץ וְכַאֲשֶׁר עָלָה לְמִטָּתוֹ הֶעֱלָה אוֹתוֹ עִמּוֹרוֹאִים שֶׁהָיָה כָּאן הִרְהוּר תְּמִידִי שֶׁל פַּרְעֹה בְּשָׂרָה, וּמִזֶּה הִשְׁתַּלְשֵׁל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהַרְבֵּה שֶׁפַע יָרַד לַלְּעֻמַּת זֶה. (ע”ש בזהר שפרעה נענש עונש מיוחד במכת צפרדע שנכנסו הצפרדעים בחדר משכבו ועל מטתו בגלל צורת שרה שהיתה שם).

וְאֶאמוֹ”ר הוֹסִיף שֶׁחֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן שֶׁנִּגְרַם מִלְּקִיחַת שָׂרָה לְפַרְעֹה הָיָה רַק שִׁבְעִים שָׁנָה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה הִרְהוּר בִּלְבָד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי שֶׁנִּגְרַם מִלְּקִיחַת שָׂרָה לַאֲבִימֶלֶךְ, שֶׁשָּׁם הָיָה גַם מִשְׁמוּשׁ הַיָּד, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט וירא צ), נִמְשָׁךְ כְּבָר קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנָה.


וְדָבָר זֶה מָצוּי בָּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ דֵּי סִפּוּקָהּ מִבַּעְלָהּ שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת לְהִתְבַּלֵּט בַּחוּץ וְכוּ’, וְהִיא לֹא מְבִינָה שֶׁהִיא גּוֹרֶמֶת לְעַצְמָהּ אֶת חֹסֶר הַסִּפּוּק. דְּאִשָּׁה צְנוּעָה זוֹכֶה לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ שֶׁמֵּבִיא אוֹתָהּ לְסִפּוּק מֻשְׁלָם בְּכָל עִנְיְנֵי הַחַיִּים, וְאֵינָהּ נִצְרֶכֶת לְחַפֵּשׂ חַס וְשָׁלוֹם תְּשׂוּמַת לֵב מֵהַקְּלִפּוֹת בַּחוּץ.


וְגַם בַּעַל שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ מִתְנַהֶגֶת בִּצְנִיעוּת כַּהֲלָכָה בִּלְבוּשָׁהּ וְדִבּוּרָהּ וְכוּ’, שֶׁיַּקְפִּיד לִזָּהֵר מְאֹד בְּהִסְתַּכְּלוּת וְהִרְהוּר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. וּבִפְרָט לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ בִּזְמַן הַזִּוּוּג מֵהִרְהוּר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת, כַּמּוּבָא בְּשו”ע (או”ח רמ ב), כְּדֵי לְהַעֲבִיר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁיִּתֵּן לָהּ אֶת הַסִּפּוּק הַמֻּשְׁלָם, וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לְחַפֵּשׂ חַס וְשָׁלוֹם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.


מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדב”ר א, ג) יָפָה הִיא הַצְּנִיעוּתוְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (פסיקתא מו, אאֵין לְךָ חִבָּה לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִן הַצְּנִיעוּת.רוֹאִים שֶׁבַּצְּנִיעוּת יֵשׁ יוֹפִי וְחִבָּה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּצְנִיעוּת מְעוֹרֶרֶת חִבָּה וְיוֹפִי, כֵּיוָן שֶכָּל אֶחָד מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא מַעֲבִיר אוֹ מְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי, וְהַקֶּשֶׁר הוּא מֻשְׁלָם. וְכֵן חִבָּה בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁם י”ה הַמְסַמֵּל אֶת הַשְּׁכִינָה שֶׁשּׁוֹרָה בֵּין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (יבמות סג:) אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַּעֲלָהּ מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַּיִם, וְרַשִּׁ”י שָׁם נִדְחָק לְפָרֵשׁ עַל פִּי פְּשָׁט שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בָּהּ וְדוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ יָמָיו כִּפְלַּיִם, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּאִשָּׁה צְנוּעָה שֶׁהִיא יָפָה בְּעֵינֵי בַּעֲלָהּ, הוּא מְקַבֵּל אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ כְּדֵי לְהַעֲבִיר לָהּ, וּמִסְפַּר יָמָיוכִּפְלַּיִם מַמָּשׁ.


מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (תפילין ח”א ע’ סג) וְהִנֵּה נוֹדַע כִּי בַּיּוֹם יֵשׁ קִירוּב לְז”א עִם נוּקְבֵיהּ לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּחִינַת מוֹחִין. אֲבָל בַּלַּיְלָה שֶׁהַמּוֹחִין מִסְתַּלְּקִים לְגַמְרֵי שֶׁאַף הָרְשִׁימוּ מִסְתַּלֵּק, אָז הוּא זְמַן פִּירוּד בֵּין ז”א לְנוּקְבֵיהּ, לְפִי שֶׁהַבְּחִינָה שֶׁהָיְתָה מְקַשֶּׁרֶת אוֹתָם הָיוּ הַמּוֹחִין הַנִּמְשָׁכִין וְנִתָּנִים מִמֶּנּוּ אֵלֶיהָ, וְעַתָּה בְּהִסְתַּלְּקוּתָם יֵש פִּירוּד בֵּינֵיהֶםרוֹאִים שֶׁהַקֶּשֶׁר הָאֲמִתִּי בֵּין ז”א לְנוּקְבֵיהּ הוּא רַק בִּזְמַן שֶׁז”א מַעֲבִיר לְנוּקְבֵיהּ אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ, וְאִם אֵין לְז”א מַה לְּהַשְׁפִּיעַ יֵשׁ פִּירוּד בֵּינֵיהֶם, וּמִזֶּה נִלְמַד לָאָדָם הַתַּחְתּוֹן. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תרומה קעא.) שֶׁאֵין הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּחוּץ לָאָרֶץ, כֵּיוָן שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא בְּחִינַת אִשָּׁה צְנוּעָה שֶׁאֵינָהּ יוֹצֵאת מִמְּקוֹמָהּ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ שׁוֹלְטִים הַקְּלִפּוֹת, הַשְּׁכִינָה לֹא רוֹצָה לָצֵאת שֶׁלֹּא יִגְנְבוּ לָהּ אֶת הַשֶּׁפַע, וְזֶה סוֹד הַצְּנִיעוּת.


מוּבָא בְּשֵׁם הַגְּרָ”א שֶׁכְּמוֹ שֶׁמִּצְוָה לָאֲנָשִׁים לָשִׂים כָּל יְגִיעָתָם בַּתּוֹרָה, כָּךְ מִצְוָה לְנָשִׁים לָשִׂים כָּל יְגִיעָתָן בִּצְנִיעוּת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּכְשֵׁם שֶׁהַיְגִיעָה בַּתּוֹרָה דּוֹאֶגֶת לָאָדָם שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁלּוֹ מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה בְּכָל הָעִנְיָנִים, כָּךְ הַצְּנִיעוּת לָאִשָּׁה פּוֹעֶלֶת אֶת אוֹתָהּ פְּעֻלָּה מַמָּשׁ. וְכֵן כָּתַב הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַהַצְלָחוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, וּבְרוּחָנִיּוּת, וּבְפַרְנָסָה הֵן בִּזְכוּת הַצְּנִיעוּת. וְכֵן הַכָּתוּב הַמְדַבֵּר עַל אֹנֶס אִשָּׁה (דברים כב, כט) “וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה” ר”ת כּוֹחֶלֶ”תדְּזֶה שֶׁהָאִשָּׁה כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת וּמְיַפָּה אֶת עַצְמָהּ הִיא גּוֹרֶמֶת לַתּוֹצָאָה שֶׁל הָאֹנֶס וְהִיא גַּם כֵּן אֲשֵׁמָה בָּזֶה. וְכֵן הַכָּתוּב (במדבר כד, כ) “וַיֹּאמַררֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד” ס”ת תַּמְרוּקֵ”ידְּבִדְבָרִים אֵלּוּ יֵשׁ אֲחִיזָה לַעֲמָלֵק הַמְסַמֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וּמִשָּׁם בָּאוֹת הַחִיּוּת וְהָרֵאשִׁית שֶׁל עֲמָלֵק.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סוטה י.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל הַמְזַנֶּה אִשְׁתּוֹ מְזַנֶּנֶת עָלָיווּמְבָאֵר הַמַּהֲרַ”ל (ח”א שםכָּל הַמְזַנֶּה אִשְׁתּוֹ מְזַנָּה עָלָיו. פֵּרוּשׁ כִּי הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה מִתְיַחֲסִים בְּחִבּוּר שֶׁלָּהֶם וְכַאֲשֶׁר הָאִישׁ מְזַנֶּה וְאֵין חִבּוּר מְיֻחָד לְאִשְׁתּוֹ לְגַמְרֵי. בְּאֹפֶן זֶה וּבְיִחוּס זֶה לְאִשְׁתּוֹ יֵשׁ חִבּוּר אֵלָיו, וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הָאִישׁ הוּא צוּרָה לָאִשָּׁה, הַצּוּרָה הִיא מְיַחֶדֶת הַחֹמֶר עַד שֶׁאֵין לוֹ הֲסָרָה מֵאִתּוֹ, וְכַאֲשֶׁר אֵין חִבּוּר לַצּוּרָה בַּחֹמֶר לְגַמְרֵי, אָז הַחֹמֶר פּוֹשֵׁט צוּרָה וְלוֹבֵשׁ צוּרָה אַחֶרֶת, וְזֶה שֶׁאָמַר כָּאן כַּאֲשֶׁר הָאִישׁ מְזַנֶּה וְאֵין לוֹ חִבּוּר לְגַמְרֵי אֶל הָאִשָּׁה שֶׁהִיא נֶחְשֶׁבֶת כְּמוֹ חֹמֶר, גַּם אִשְׁתּוֹ פָּשְׁטָה הַצּוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קַל לְהָסִיר כַּאֲשֶׁר אֵין צוּרָה מְיֻחֶדֶת אֶל הָאִשָּׁה וְהָבֵן זֶהרוֹאִים שֶׁאָדָם הַמְזַנֶּה יוֹצֵר מַצָּב שֶׁל פּוֹשֵׁט צוּרָה וְלוֹבֵשׁ צוּרָה אַחֶרֶת, וְהֵם דְּבָרֵינוּ שֶׁבִּזְמַן הַזִּוּוּג הָאִשָּׁה לֹא מְקַבֶּלֶת אֶת הַצּוּרָה הָאֲמִתִּית שֶׁלָּהּ. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (ויצא קנה.) שֶׁהִרְהוּר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת מַחֲלִיף נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁוְלָכֵן הַיֶּלֶד שֶׁנּוֹלַד נִקְרָא בֶּן תְּמוּרָה, לְרַמֵּז שֶׁהֶחֱלִיפוּ לוֹ אֶת הַנֶּפֶשׁ.


וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (ויצא קנד:) הִרְהוּר עִקָּר הוּא, וְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה וכו’, שֶׁהַהִרְהוּר הוֹלֵךְ וְנִדְבָּק בְּאוֹתָהּ טִפָּה, וְהַכֹּל חוֹזֵר אַחַר הִרְהוּר וּמַחֲשָׁבָה. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הָרֹא”שׁ (נדרים כ:) הַמַּחְשָׁבָה בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ קְרוֹבִין הַבָּנִים לְצַד מַמְזֵרוּתוְכֵן מוּבָא בַּ’שִּׁיטָה מְקֻבֶּצֶת’ (שםכָּל הַמְשַׁמֵּשׁ בְּכוֹס זֶה וְנוֹתֵן עֵינָיו בְּכוֹס אַחֵר נַעֲשָׂה שִׁמּוּשׁ בְּאִשָּׁה זוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ עַל גּוּפָהּ וְהַבָּנִים קְרוֹבִים לִידֵי מַמְזֵרוּת. וְכֵן הַכָּתוּב הַמְדַבֵּר עַל הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הָהֵרָיוֹן, (איוב ג, ב) “יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר” ס”תהִרְהוּ”ר, לְרַמֵּז שֶׁהַהִרְהוּר הוּא תְּחִלַּת הָעִבּוּר.


כָּתוּב (דברים כב, חכִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּמוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁמַּעֲקֶ”ה ר”ת הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה קָשִׁים מֵעֲבֵרָה. נִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ מְרַמֵּז עַל נִשּׂוּאִיןוְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵהִרְהוּר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶתוְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ וְלֹא יַשְׁפִּיעַ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא בֵּיתוֹ, שְׁנֵי מִינֵי דָּמִים אֶחָד שֶׁלָּהּ וְאֶחָד שֶׁל אִשָׁה אַחֶרֶת חַס וְשָׁלוֹםכִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ”.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (יומא מז.) תָּנוּ רַבָּנָן שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית וְכֻלָּן שִׁמְּשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, אָמְרוּ לָהּ חֲכָמִים מֶה עָשִׂית שֶׁזָּכִית לְכָךְ אָמְרָה לָהֶם מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי קִלְעֵי שְׂעָרִיוְכֵן מוּבָא שָׁם אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעאֵל בֶּן קִמְחִית שֶׁהָיָה חוֹפֵן אַרְבַּעַת קַבִּין בִּמְלוֹא חָפְנָיו וְאוֹמֵר כָּל הַנָּשִׁים זֵרְדּוּ וְזֵרֶד אִימָּא עָלָה לַגַּגוּמְבָאֵר רַשִּׁ”י בְּשִׁכְבַת זֶרַע קְאָמַר, שֶׁאֵין יְצִירַת הַוְּלָד מִכָּל הַטִּפָּה אֶלָּא מִן הַבָּרוּר שֶׁבָּהּ, זֶרֶד לְשׁוֹן חֲבִילֵי זְרָדִים, כְּלוֹמַר בֵּרוּר טִפָּה שֶׁקָּלְטָה אִמִּי הַזֶּרֶד גָּבַר וְעָלָה לַגַּגוְרוֹאִים שֶׁבִּזְכוּת הַצְּנִיעוּת הִיא זָכְתָה לִקְלֹט אֶת שִׁכְבַת הַזֶּרַע הַמֻּבְחֶרֶת בְּיוֹתֵר, וְלָכֵן בָּנֶיהָ הָיוּ בְּרִיאִים וּמֻבְחָרִים בְּגוּפָם וּבְנִשְׁמָתָם.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (שבועות יח:) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל הַמְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הֲוָיִין לוֹ בָּנִים זְכָרִים שֶׁנֶּאֱמַר “וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים”, וּסְמִיךְ לֵיהּ “אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַרוֹאִים שֶׁבִּזְכוּת הַצְּנִיעוּת זוֹכִים שֶׁהָאִשָּׁה תָּבֹא לִשְׁלֵמוּתָהּ וְתַזְרִיעַ תְּחִלָּה, וְזוֹכִים לְבָנִים זְכָרִים. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ב”ק לב.) מַדּוּעַ הַכָּתוּב אוֹמֵר וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשׂוֹת”, הֲרֵי הָאִשָּׁה לֹא עוֹשָׂה מַעֲשֵׂה בַּזִּוּוּג, וּמְבָאֶרֶת הַגְּמָ’ שֶׁהַהֲנָאָה שֶׁלָּהּ נֶחֱשֶׁבֶת מַעֲשֵׂה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּהַזְרָעַת הָאִשָּׁה בָּאָה עִם הַהֲנָאָה וְהַשְּׁלֵמוּת, וְהַזְרָעָה הִיא מַעֲשֵׂה.


וְכֵן יֵשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב (בראשית יח, ט) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל: וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ בִּזְכוּת זֶה שֶׁהִיא צְנוּעָה בָּאֹהֶל, כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י שָׁם, תִּזְכּוּ לְבֵן.


וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר ס, טו) שְׁתַּיִם הֵם שֶׁנִּתְכַּסּוּ בְּצָעִיף וְיָלְדוּ תְּאוֹמִים רִבְקָה וְתָמָר, וּמְבָאֵר הַ’חֲתַם סוֹפֵר’ (תורת משה בראשית כד, סדשְׁתַּיִם נִתְכַּסּוּ בְּצָעִיף וְיָלְדוּ תְּאוֹמִים רִבְקָה וְתָמָר, וְתִהְיֶה הַכַּוָּנָה לְהוֹרוֹת כִּי לְפִי רֹב צְנִיעוּת הָאִשָּׁה כֵּן תִּפָּקֵד בְּבָנִים, כְּעִנְיַן “אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ”, וְזֶה יוֹרֶה בָּזֶה כִּי שְׁנַיִם נִתְכַּסּוּ בִּצְעִיף שֶׁהוּא כִּסּוּי וְעִטּוּף יֶתֶר, וְנִפְקְדוּ לָלֶדֶת שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְאַחַר שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּיִם, לֹא מִקְרֶה הוּא, כִּי אִם בְּעֶצֶם מִן הַשָּׁמַיִם עַל צְנִיעוּתָן בְּיוֹתֵר. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדב”ר ח, ט)בִּזְמַן שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּעַצְמָהּ דַּת יְהוּדִית שֶׁהִיא צְנוּעָה זוֹכָה שֶׁיּוֹצְאִין מִמֶּנָּה בָּנִים בַּעֲלֵי מִקְרָא בַּעֲלֵי מִשְׁנָה בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים.וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (עירובין כא:) וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים” אֵלּוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמַגִּידוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶם. לִשְׁנָא אַחְרִינָא, שֶׁאוֹגְדוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן. רוֹאִים שֶׁבִּזְכוּת הַצְּנִיעוּת זוֹכִים לְפֵרוֹת חֲשׁוּבִים [מְגָדִים], הַמְרַמְּזִים עַל בָּנִים מֻבְחָרִים.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סנהדרין מה.) אָמַר רָבָה גְּמִירִי אֵין יֵצֶר הָרַע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמִי שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת. הַיְינוּ שֶׁהִסְתַּכְּלוּת בְּאִשָּׁה גּוֹרֶמֶת שֶׁהָאָדָם יְהַרְהֵר בְּאוֹתָהּ אִשָּׁה, וְאֵינָהּ גּוֹרֶמֶת הִרְהוּר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת, לָכֵן מַתִּיר רַבִּי יְהוּדָה לִסְקֹל אִשָּׁה בְּלִי בְּגָדִים, כִּי אִשָּׁה זוֹ נִסְקֶלֶת וְלֹא יָבֹאוּ לְהַרְהֵר בָּהּ, וְאֵין חֲשָׁשׁ לְהִרְהוּר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּהִרְהוּר בְּאִשָּׁה גּוֹרֵם שֶׁהַשֶּׁפַע שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה יוֹרֵד אֶצְלוֹ, וְאֵינוֹ שַׁיָּךְ לְאִשָּׁה אַחֶרֶת.


וּלְפִי דְּבָרֵינוּ מְבֹאָר מַדּוּעַ זִוּוּג נִקְרָא בְּשֵׁם יְדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד, א) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹדְּהַעֲבָרַת שֶׁפַע הַחַיִּים מֵהַבַּעַל לָאִשָּׁה נוֹתֶנֶת לַבַּעַל יְדִיעָה וְהַכָּרָה בְּמַהוּת אִשְׁתּוֹ, דְּמִי שֶׁמַּעֲבִיר לַשֵּׁנִי אֶת חַיָּיו בְּוַדַּאי מַכִּיר אוֹתוֹ הֵיטֵב. וְלָכֵן הַטִּפָּה נִמְשֶׁכֶת מֵהַדַּעַת, דְּקַבָּלַת שֶׁפַע הָאִשָּׁה הִיא בַּדַּעַת שֶׁל הַבַּעַל, שֶׁשָּׁם הוּא מְקַבֵּל יְדִיעָה וְהַכָּרָה בְּמַהוּתָהּ, וּבִידִיעָה זוֹ טָמוּן הַשֶּׁפַע שֶׁהוּא מַעֲבִיר לָהּ.


וְכֵן מוּבָא בִּ’מְבוֹא שְׁעָרִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (שכא) הַדַּעַת [שֶׁל הַזָּכָר] כּוֹלֵל ב’ פָּנִים חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, פְּנֵי דּוּכְרָא וּפְנֵי נוּקְבָאוּכְפִי שֶׁנְּבָאֵר לְקַמָּן שֶׁשֶּׁפַע הָאִשָּׁה הוּא בְּסוֹד הַגְּבוּרוֹת. וְלָכֵן הַהִרְהוּר חָמוּר מְאֹד, דְּהִרְהוּר מוֹלִיד בְּדַעַת הַמְהַרְהֵר אֶת שֶׁפַע הָאִשָּׁה שֶׁהוּא מְהַרְהֵר בָּהּ, וְהַחֵלֶק הָעִקָּרִי שֶׁל הַזִּוּוּג כְּבָר נַעֲשָׂה. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (בראשית ד, א) שֶׁחֵטְא עֵץ הַדַּעַת הָיָה זִוּוּג שֶׁל אָדָם וְחַוָּה, כֵּיוָן שֶׁזִּוּוּג הוּא בְּחִינַת דַּעַתוּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּבְכֹחַ הָאֲכִילָה מֵעֵץ הַדַּעַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא פָּתַח לְאָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל חַוָּה בַּדַּעַת שֶׁלּוֹ, וְהָיָה זִוּוּג פָּגוּם קוֹדֶם שַׁבָּת. וְכֵן הרה”ר ס”ת הַכָּתוּב (ישעי’ ל, כו) “וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה“, לְרַמֵּז שֶׁהִרְהוּר שֶׁל הַבַּעַל מַמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר לַלְּבָנָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָאוֹר שֶׁלָּהּ יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁלּוֹ, הַיְינוּ כְּמוֹ הַחַמָּה. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות כ, יד) “לֹאתַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ” ר”ת תֹּאַ”רדְּהִתְבּוֹנְנוּת בְּתֹאַר הָאִשָּׁה הִיא כְּבָר “לֹא תַחְמֹד”.


וְכֵן מוּבָא בְּ’סֵפֶר הַלִּקּוּטִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (מטות רסב) שֶׁרְאוּבֵן וְגָד לֹא נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי הָיָה בָּהֶם פְּגָם בַּדַּעַת, אֵצֶל רְאוּבֵן יַעֲקֹב בָּא עַל לֵאָה וְחָשַׁב שֶׁהִיא רָחֵל, וְכֵן אֵצֶל גָּד יַעֲקֹב בָּא עַל זִלְפָּה וְחָשַׁב שֶׁהִיא לֵאָה, וְנוֹלַד גָּד עִם פְּגָם בַּדַּעַת, לָכֵן קָרְאָה שְׁמוֹבָּגָד בְּלִי אוֹת א’, לְרַמֵּז שֶׁחֲסֵרָה לוֹ דַּעַת שֶׁהִיא בְּסוֹד אוֹת א’. וּבְ’שַׁעַר הַפְּסוּקִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (מטות קצג) מוֹסִיף שֶׁבָּגָד הוּא מִלְּשׁוֹןבְּגִידָהדְּאִם יֵשׁ פְּגָם בַּדַּעַת זֶה נֶחְשָׁב שֶׁהַבַּעַל בּוֹגֵד בְּאִשְׁתּוֹ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּבַעַל שֶׁאֵינוֹ מַעֲבִיר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ הֲרֵי זוֹ בְּגִידָה. וְכֵן הַכָּתוּב הַמְדַבֵּר עַל מִרְיָם שֶׁטָּעֲנָה עַל מֹשֶה שֶׁפָּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ (במדבר יב, ב) “וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמשֶׁה דִּבֶּר יְהֹוָה הֲלֹא גַּםבָּנוּ דִבֵּר”, ר”ת בְּגִידָ”ה בְּג’ אֳפָנִים, דְּמִי שֶׁפּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ הֲרֵי הוּא בּוֹגֵד בָּהּ בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מַעֲבִיר לָהּ אֶת הַשֶּׁפַע הַנִּצְרָךְ לָהּ, וּמִי שֶׁמְּהַרְהֵר בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת הוּא אוֹתוֹ דָּבָר, לָכֵן הוּא גַּם בּוֹגֵד.


וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סנהדרין לז.) שֶׁבֶּגֶד מְרַמֵּז עַל בְּגִידָהוּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ, שֶׁאִשָּׁה הַלּוֹבֶשֶׁת בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ צָנוּעַ, הִיא בּוֹגֶדֶת בְּבַעֲלָהּ, כְּשֶׁנּוֹתֶנֶת לְאַחֵרִים לִגְנֹב לָהּ אֶת הַשֶּׁפַע.


וְכֵן מוּבָא בָּאֲרִיזַ”ל שָׁם שֶׁמְּנַשֶּׁה הוּא בְּסוֹד גִּיד הַנָּשֶׁהוְהָיָה בְּחֶצְיוֹ אוֹתוֹ פְּגָם שֶׁל רְאוּבֵן וְגָד, מִצַּד אִמּוֹ שֶׁהָיְתָה בַּת שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, לָכֵן חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לֹא נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֵׁבֶט גָּד. וְצָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ גִּיד הַנָּשֶׁה מְרַמֵּז עַל הַפְּגָם שֶׁהָיָה בִּמְנַשֶּה, נִרְאֶה לְבָאֵר דְּמוּבָא בְּ’שַׁעַר הַפְּסוּקִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (מטות ע’ קצג) שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה הוּא בְּחִינַת יְסוֹד. אֶלָּא שֶׁשָּׁם יֵשׁ לַנָּחָשׁ אֲחִיזָה חֲזָקָה. וְכֵן רוֹאִים שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה הוּא סִיּוּם שֶׁל חוּט הַשִּׁדְרָה, כְּמוֹ שֶׁהַיְסוֹד הוּא סִיּוּם שֶׁל חוּט הַשִּׁדְרָה, דְּגִיד הַנָּשֶׁה הוּא בְּחִינַת יְסוֹד. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שְׂפַת אֱמֶת’ (יוה”כ תרנ”ב) שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה הוּא הַמַּקְבִּיל שֶׁל גִּיד הַמִּילָה. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בַּדַּעַת מִתְקַשֵּׁר עִם גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁהוּא הַיְסוֹד שֶׁיֵּשׁ לַנָּחָשׁ אֲחִיזָה בּוֹ. וְכֵן בְּגִידָ”ה מְרֻמֶּזֶת בַּכָּתוּב (בראשית לב, לג) “כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקב בְּגִיד הַנָּשֶׁה”. דְּכָל מִי שֶׁבּוֹגֵד מִתְקַשֵּׁר עִם גִּיד הַנָּשֶׁה.


רוֹאִים מֵהַפְּסוּקִים שֶׁאִשָּׁה צְנוּעָה הִיא בְּחִינַת מְצִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח, כב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹבוְכֵן (שם לא, יאֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא”. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (נדה לא:) שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִפְּנֵי מָה אִישׁ מְחַזֵּר עַל אִשָּׁה וְאֵין אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל אִישׁ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבַד לוֹ אֲבֵדָה מִי מְחַזֵּר עַל מִי בַּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ, רוֹאִים שֶׁאִשָּׁה הִיא בְּחִינַת מְצִיאָהלְבַעֲלָה, לָכֵן הוּא צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחֲרֵיהָ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּאִשָּׁה תְּלוּיָה בְּחַיֶּיהָ מִמַּה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מִבַּעֲלָהּ, לָכֵן הִיא בְּחִינַת מְצִיאָה, שֶׁכָּל פַּעַם הַבַּעַל מוֹצֵא אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ אָדָם שֶׁמְּחַפֵּשׂ דָּבָר שֶׁאָבַד לוֹ וּמוֹצֵא אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ. וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁיֵּשׁ בְּחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין, דְּבִמְצִיאַת מְצִיאָה אֲפִלּוּ שֶׁהַדָּבָר שַׁיָּךְ לוֹ מִקַּדְמַת דְּנָא וְאֵין מָקוֹם לִשְׂמֹחַ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָבַד לוֹ וּמוֹצְאוֹ יֵשׁ בְּכָךְ שִׂמְחָה מֵחָדָשׁ. וְכֵן בְּנִשּׂוּאִין אֲפִלּוּ שֶׁהָאִשָּׁה הִיא חֵלֶק מֵהַבַּעַל וְשַׁיֶּכֶת לוֹ, יֵשׁ לוֹ בָּהּ שִׂמְחָה כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ כֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ. וְלָכֵן הַגְּמָ’ מַסְמִיכָה זֹאת לַמִּימְרָא שֶׁל הַהִתְחַדְּשׁוּת בְּחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִיןאָמְרָה תּוֹרָה תְּהֵא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעֲלָהּ כִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ לַחֻפָּהוְזֶה הַסּוֹד שֶׁכָּל זִוּוּג נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ מְצִיאַת חֵן, וְלָכֵן אוֹמֶרֶת הַגְּמָ’ שֶׁאִישׁ מְחַזֵּר אַחַר אֲבֵדָתוֹ וְלֹא אִשָּׁה,דְּאִשָּׁה הַמְחַזֶּרֶת אֵינֶנָּה צְנוּעָה, וּמָתַי הִיא אֲבֵדָה וּמְצִיאָה דַּוְקָא אִם הָאִישׁ מְחַזֵּר. וְכֵן מְצִיאָה בְּגִימַטְרִיָּא עַלְמָה הַמְסַמֶּלֶת אִשָּׁה צְנוּעָה שֶׁעֲלוּמָה מֵאִישׁ אַחֵרכַּמּוּבָא בָּ’רוֹקֵחַ’ (פ’ חיי שרה) עַל הַכָּתוּב (בראשית כד, מגוְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב”. וְכֵן רוֹאִים שֶׁעַלְמָה נֶאֶמְרָה בַּתּוֹרָה רַק עַל רִבְקָה וּמִרְיָם, וְאִשָּׁה צְנוּעָה הַבַּעַל זוֹכֶה לִמְצֹא אֶת חַיֶּיהָ הָאֲמִתִּיִּים, וְזוֹכִים לִמְצִיאַת חֵן, וְהִיא מְצִיאָה אֲמִתִּית. וְכֵן מוּבָא בִּ’מְבוֹא שְׁעָרִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (שיעַלְמָה הִיא נַעֲרָה שֶׁכָּל שָׁעָה הִיא נַעֲשֵׂית בְּסוֹד בְּתוּלָה שֶׁרַחְמָהּ צָר [וַחֲבִיבָה עַל בַּעֲלָה].


כָּתוּב (אסתר ב, יזוַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹתוְצָרִיךְ לְהָבִין מַהִי נְשִׂיאַת הַחֶסֶד. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ’ (קמט, טמִצְוָה לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה וְלִרְקֹד לְפָנֶיהָ וְלוֹמַר שֶׁהִיא נָאָה וַחֲסוּדָה מִלְּשׁוֹן “וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו”. רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן שֶׁל נְשִׂיאַת הַחֶסֶד. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁל הָרמ”ח אֵבָרִים שֶׁלָּהּ, שֶׁהֵם הַחֲסָדִים שֶׁלָּהּ, זֶה נִקְרָא שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת חֶסֶד לְפָנָיו, הַיְינוּ שֶׁהוּא מוֹצֵא חֶסֶד חָדָשׁ כְּשֶׁהִיא מַגִּיעָה אֵלָיו. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (מגילה טו:) שֶׁהָיָה לְאֶסְתֵּר חוּט שֶׁל חֶסֶד. וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’ שֶׁחוּט הָאִשָּׁה הוּא הֶמְשֵׁךְ חוּט הַבַּעַל, וְהַבַּעַל מַשְׁפִּיעַ לָהּ אֶת שֶׁפַע הַחוּט שֶׁלָּהּ. וְנִרְאֶה דְּלָכֵן בִּתְחִלָּה כָּתוּב (שם טווַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ”. וְלֹא מֻזְכָּר חֶסֶד, דְּחֶסֶד מְסַמֵּל אֶת כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁהִיא הָיְתָה צְנוּעָה הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ בִּשְׁלֵמוּתוֹ לֹא נִפְתַּח לְכָל רוֹאֶיהָ, רַק לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁה’ רָצָה שֶׁתִּנָּשֵׂא לוֹ.


מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שיהש”ר ד, ל) מֵהֵיכָן הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִתְקַשְּׁטוֹת וּמְשַׂמְּחוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, ר’ אֲבָהוּ אָמַר מִן הַמָּן, הָדָא הוּא דִּכְתִיב “מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ מִן הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ”, מִמַּה שֶׁנָּתוּן תַּחַת הַשֵּׁן מִמֶּנּוּ הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַצְּנוּעוֹת וְהַכְּשֵׁרוֹת מִתְקַשְּׁטוֹת וּמְשַׂמְּחוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. עַל פִּי פְּשָׁט בַּמָּן הָיָה רֵיחַ טוֹב וְקִשֵּׁר בֵּין הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ. וְנִרְאֶה לְהוֹסִיף עַל פִּי דְּבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהַמָּן יָרַד לְכָל מִשְׁפָּחָה בְּנִפְרָד, וְהוּא הָיָה הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁהָיָה רַק שֶׁלָּהֶם מֵאֵת ה’, בַּאֲכִילָתוֹ הִתְעוֹרֵר אֵצֶל הַבַּעַל לִמְצֹא אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁהָיָה טָמוּן בְּתוֹךְ הַמָּן, וְלָכֵן הוּא הָיָה הַמְקַשֵּׁר בֵּינֵיהֶם.


וְכֵן הַדּוּדָאִים שֶׁמַּרְבִּים אַהֲבָה בָּעוֹלָם בָּאִים לָאָדָם בְּדֶרֶךְ מְצִיאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל, יד) וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶהוְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (בראשית ל, יד) שֶׁהַדּוּדָאִים הֵם בְּצוּרַת אָדָם, דְּיֵשׁ לָהֶם צוּרַת רֹאשׁ וְיָדַיִם, נִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁדּוּדָאִים הַבָּאִים בְּדֶרֶךְ מְצִיאָה עוֹזְרִים לִמְצֹא אֶת שֶׁפַע הָאִשָּׁה, וְלִזְכּוֹת בְּבָנִים.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ברכות ח.) עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא”, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא “לְעֵת מְצֹא” זוֹ אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, “מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב”, בְּמַעֲרָבָא כִּי נָסִיב אִינִישׁ אִתְּתָא, אַמְרֵי לֵיהּ הָכִי, “מָצָא” אוֹ “מוֹצֵא”, מָצָא, דִּכְתִיב, “מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב”, מוֹצֵא דִּכְתִיב “וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ’, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ”, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּבְמַעֲרָבָא הָיוּ שׁוֹאֲלִים אֶת הֶחָתָן לְאַחַר נִשּׂוּאָיו בִּזְמַן שֶׁשַּׁיָּךְ אֶצְלוֹ עִנְיַן הַמְּצִיאָהאִם זָכָה בְּאִשָּׁה צְנוּעָה וְהוּא בִּבְחִינַת מָצָא טוֹב”, הַיְינוּ הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁל אִשְׁתּוֹ, אוֹ שֶׁאִשְׁתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם אֵינָהּ צְנוּעָה וְהוּא מוֹצֶא מַר מִמָּוֶת הַיְינוּ שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת הַשָּׂטָן שֶׁהוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא וישב ו) שֶׁהַכָּתוּב וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה נֶאֱמַר עַל אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר כְּשֶׁנִּסְּתָה לְהַחֲטִיא אֶת יוֹסֵף.


מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אִגֶּרֶת הַטִּיּוּל’ מֵאָחִיו שֶׁל הַמַּהֲרַ”ל (חלק הרמז אות י) “מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב” אִשָּׁ”ה גִּימַטְרִיָּא שֶׁלָּהּ ש”ו, ה’ פָּחוֹת מִמִּנְיַן אִי”שׁ, כִּי בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מְשַׁעְבֶּדֶת עַצְמָהּ לְבַעֲלָהּ בְּה’ מְלָאכוֹת אָז מָצָא טוֹב, “וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה”, הָאִשָּׁ”ה גִּימַטְרִיָּא שֶׁלָּהּ שי”א כְּמִנְיַן אִי”שׁ, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהָאִשָּׁה רוֹצָה לְהַשְׁווֹת עַצְמָהּ כְּבַעֲלָהּ וְאֵינָהּ נִכְנַעַת אֵלָיו, זֶה “מַר מִמָּוֶתוּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת בְּנָשִׁים, יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁנִּמְצֵאת תַּחַת בַּעֲלָהּ, וּמְשַׁעֲבֶּדֶת אֶת עַצְמָהּ אֵלָיו, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁיּוֹדַעַת בְּעַצְמָהּ שֶׁאֵין לָהּ מֵעַצְמָהּ כְּלוּם וְהוּא מַשְׁפִּיעַ לָהּ אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ, עַל זֶה נֶאֱמַר מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹבשֶׁבַּעֲלָהּ מוֹצֵא אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ, וְיֵשׁ לָהֶם חַיִּים מְאֻשָּׁרִים. אֲבָל יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁמְּנַסָּה לְהִשְׁתַּווֹת לְבַעֲלָהּ, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה, וְהִיא לֹא מַרְגִּישָׁה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ אֶת הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלָּהּ, הִיא הָאִשָּׁה שֶׁכָּתוּב עָלֶיהָ וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה”. וְכֵן הָאִשָּׁה בְּגִימַטְרִיָּא קֶרִידְּזִוּוּג עִם אִשָּׁה שֶׁאַחֵרִים לוֹקְחִים אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ הוּא בִּבְחִינַת קֶרִי, “מַר מִמָּוֶת“.


כָּתוּב (רות א, טוּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ”. וְגַם כָּאן רוֹאִים לְשׁוֹן מְצִיאָה, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּבֵאַרְנוּ לְעֵיל שֶׁהַכָּתוּב הַזֶּה מְרַמֵּז עַל מְנוּחַת הָאִשָּׁה בִּזְכוּת הַנִּשּׂוּאִין, וּמְנוּחָה זוֹ בָּאָה בִּזְכוּת שֶׁהַבַּעַל מוֹצֵא אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ לְהַעֲבִיר לָהּ.


שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַגְּרִי”ז שֶׁשּׁוֹאֵל מַדּוּעַ אוֹמְרִים חֲזַ”ל שֶׁיֵּשׁ שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, הֲרֵי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי ה’ נָח וּמַה זֶּה שַׁיָּךְ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם. וּמְבָאֵר שֶׁמְּנוּחָה הִיא בְּרִיאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְהִיא נִבְרְאָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ מְנוּחָה בְּיִחוּד אִישׁ וְאִשָּׁה, יֵשׁ מְנוּחָה כְּלָלִית בָּעוֹלָמוֹת בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁעוֹמְדִים בְּמַצָּב שֶׁל יִחוּד, וּמְנוּחָה זוֹ הִיא בְּרִיאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁהִיא סוֹד הַיִּחוּד.


וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם עַל זְנוּת מָצִינוּ בַּפְּסוּקִים לְשׁוֹן מְצִיאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כב, כג) כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּה”, (שם כב, כהוְאִם בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ אֶת הַנַּעֲרָה”, (שם כב, כזכִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ”, (שם כב, כח)כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָה”, הַסִּטְרָא אַחֲרָא פּוֹתֵחַ לַמְּזַנֶּה לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ מֵהַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל אוֹתָהּ הָאִשָּׁה כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַזְּנוּת, לָכֵן זֶה נֶאֱמָר בִּלְשׁוֹן מְצִיאָה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי אֵין שָׁם מְצִיאָה מֻשְׁלֶמֶת.


נִרְאֶה דְּיַעֲקֹב סִכֵּם עִם רָחֵל שֶׁהִיא תִּתֵּן סִימָנִים בִּזְמַן הַזִּוּוּג, לְרַמֵּז לָהּ שֶׁבִּשְׁבִיל לִמְצֹא אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ וּלְהַעֲבִיר לָהּ הִיא צְרִיכָה לָתֵת סִימָנִים, דַּאֲבֵדָה צְרִיכָה סִימָנִים, וְאָז יַעֲקֹב יִמְצָא אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ לְהַעֲבִיר לָהּ. וְכֵן בְּנֻסַּח הַכְּתֻבָּה נֶאֱמָר סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב. וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל סִימָנֵי נַעֲרוּת וּבַגְרוּת, לְרַמֵּז שֶׁאֶפְשָׁר כְּבָר לִמְצֹא אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם, וּמְרֻמָּז בַּגְּמָ’ (סוטה יב.) אֶת בַּת לֵוִי” אֶפְשָׁר בַּת מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיְתָה, וְקָרִי לָהּ בַּת וכו’, אָמַר רַב יְהוּדָה שֶׁנּוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי נַעֲרוּת, וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י סִימָנֵי נַעֲרוּת חָזְרָה לִימֵי עֲלוּמֶיהָ בְּאֹרַח כַּנָּשִׁים וּבְתֹאַר פָּנִים וּפָשְׁטוּ הַקְּמָטִים, רוֹאִים שֶׁסִּימָנֵי נַעֲרוּת מְרַמְּזִים עַל הִתְחַדְּשׁוּת הָאִשָּׁה.


מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ויקרא תקעא) טֻמְאַת הָאִשָּׁה סִימָן לְבָנִיםנִרְאֶה דְּלָכֵן זִוּוּג מוֹלִיד יֶלֶד וּמֵבִיא חַיִּים חֲדָשִׁים לָעוֹלָם, דְּבִזְמַן שֶׁמַּעֲבִירִים חַיִּים לָאִשָּׁה יֵשׁ בְּחִינָה שֶׁל יְצִירַת חַיִּים חֲדָשִׁים עֲבוּרָהּ, וּמִמֵּילָא זֶה מוֹלִיד וּמֵבִיא יֶלֶד חָדָשׁ וְחַיִּים חֲדָשִׁים בָּעוֹלָם. וְזֶה מְרַמֵּז הַמִּדְרָשׁ שֶׁטֻּמְאַת הָאִשָּׁה הִיא סִימָן לָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִזְכּוֹת בִּמְצִיאַת חֵן חֲדָשָׁה, וּלְחַיִּים חֲדָשִׁים שֶׁיָּבִיאוּ אִתָּם בָּנִים וִיצִירַת חַיִּים חֲדָשִׁים בָּעוֹלָם, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁיְּמֵי הַטֻּמְאָה מְרַמְּזִים עַל הַהִתְחַדְּשׁוּת בְּחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין. וְזֶה דַּוְקָא אִם הִיא שׁוֹמֶרֶת עַל טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה כְּפִי שֶׁהֵבֵאנוּ מֵהַגְּמָ’ תְּהֵא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעֲלָהּ כִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ לַחֻפָּהוְלָכֵן בִּזְכוּת הַצְּנִיעוּת זוֹכִים לְבָנִים מֻבְחָרִים כְּפִי שֶׁהֵבֵאנוּ עַל קִמְּחִית, דְּהָאִשָּׁה מוֹלִידָה אוֹתָם מֵהַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא קִבְּלָה מִבַּעֲלָהּ, וְלֹא מֵעִרְבּוּב שֶׁל אֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (שבועות יח:) אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל הַפּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַוְיָין לוֹ בָּנִים זְכָרִים.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ב”ב קכג.) עַל מְסִירַת הַסִּמָּנִים מֵרָחֵל לְלֵאָה שֶׁמַּעֲשֶׂה זֶה נִקְרָא צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל, וְצָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ הַגְּמָ’ קוֹרֵאת לְמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁלִּכְאוֹרָה הוּא הֵיפֶךְ הַצְּנִיעוּת בְּשֵׁם צְנִיעוּת, הָיָה יוֹתֵר מַתְאִים לוֹמַר עַל זֶה חֶסֶד וְוַתְּרָנוּת, וּמַה זֶּה שַׁיָּךְ לִצְנִיעוּת. נִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן יְסוֹד גָּדוֹל שֶׁאִם רְצוֹן ה’ הוּא לְגַלּוֹת אֶת הַצְּנִיעוּת מְגַלִּים אוֹתוֹ, וְזֶה גּוּפָא נִקְרָא צְנִיעוּת, וּכְמוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ מֵהַ’חֲתַם סוֹפֵר’ שֶׁדִּיֵּק מֵהַמִּדְרָשׁ עַל תָּמָר שֶׁהַזְּנוּת שֶׁלָּהּ נִקְרֵאת צְנִיעוּת, כִּי הִיא הֵבִינָה שֶׁזֶּה רְצוֹן ה’, וְכֵן זִוּוּג אִישׁ וְאִשָּׁה בִּקְדֻשָּׁה, נִקְרָא צְנִיעוּת.


מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים צז:) שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבְּזִוּוּג אִישׁ וְאִשָּׁה מוֹרִידִים אֶת הַמַּלְבּוּשִׁים לִהְיוֹת בָּשָׂר אֶחָד, כָּךְ בִּקְרִיאַת שְׁמַע מוֹרִידִים אֶת הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מַלְבּוּשִׁים הַמְכַסִּים עַל הָאוֹר הָאֱלֹקִי, לִהְיוֹת אֶחָד עִם הַקָּבָּ”ה כַּבְיָכוֹל. וְרוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר מַמְשִׁיל אֶת הַבְּגָדִים בִּזְמַן הַזִּוּוּג לַקְּלִפּוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (כתובות מח.) תָּנֵי רַב יוֹסֵף “שְׁאֵרָהּ” זוֹ קֵרוּב בָּשָׂר, שֶׁלֹּא יִנְהַג בָּהּ מִנְהַג פַּרְסִיִּים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בִּלְבוּשֵׁיהֶן, מְסַיֵּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא הָאוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי אֶלָּא אֲנִי בְּבִגְדִי וְהִיא בְּבִגְדָהּ, יוֹצִיא וְנוֹתֵן כְּתוּבָּה.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (יבמות עז.) שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד נִקְרֵאת מְצִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים פט, כא) מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּיוְכֵן כָּתוּב (בראשית יט, טושְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹתוְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה מַה שַּׁיָּךְ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבֵדָה וּמְצִיאָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְסַמֶּלֶת אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא הַנְּקֵבָה הַכְּלָלִית שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר עָלֶיהָ מָצָאתִי”, דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַיְינוּ פַּרְצוּף ז”א, מוֹצֵא אֶת הַשֶּׁפַע לְהַשְׁפִּיעַ לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל “מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי.


וְכֵן בְּמַעֲשֶׂה תָּמָר וִיהוּדָה שֶׁמִּשָּׁם נוֹלַד שֹׁרֶשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סוטה י:) עַל הַכָּתוּב (בראשית לח, כה) הִוא מוּצֵאת,שֶׁסַּמָּאֵ”ל אִבֵּד מִמֶּנָּהּ אֶת הַסִּימָנִים שֶׁקִּבְּלָה מִיהוּדָה, וְגַבְרִיאֵל הִמְצִיא לָהּ אוֹתָם, וְהַכָּתוּב מְרַמֵּז שֶׁהִיא מָצְאָה אֶת הַסִּימָנִים וְלֹא נִשְׂרְפָה, וְרוֹאִים שֶׁשֹּׁרֶשׁ דָּוִד בָּא לָעוֹלָם בְּכֹחַ מְצִיאָה וְסִימָנִים, וְלָכֵן כָּתוּב הִוא בְּו”ו בִּלְשׁוֹן זָכָר, לְרַמֵּז עַל מְצִיאַת דָּוִד.


כָּתוּב (משלי לא, י) “אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר”, וְרוֹאִים שֶׁהַפַּרְנָסָה שֶׁהַבַּעַל מְקַבֵּל בִּזְכוּת אִשְׁתּוֹ נִקְרֵאת שָׁלָל, וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה הֲרֵי שָׁלָל הוּא מָמוֹן שֶׁלּוֹקְחִים מֵהָאוֹיֵב בְּמִלְחָמָה, וּמַה זֶּה שַׁיָּךְ לַבְּרָכָה שֶׁהַבַּעַל מְקַבֵּל בִּזְכוּת אִשְׁתּוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בַּיְרוּשַׁלְמִי (יבמות לח.) פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ”, מִי דַּרְכּוֹ לִכְבֹּשׁ הָאִישׁ,וְרוֹאִים שֶׁהַבַּעַל כּוֹבֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה בְּמִצְוַת פִּרְיָה וּרְבִיָּה כְּמוֹ כִּבּוּשׁ בְּמִלְחָמָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר נד, אבִּרְצוֹת ה’ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ” רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ”, וְרוֹאִים שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם הִיא הָאוֹיֵב שֶׁלּוֹ, וְצָרִיךְ בֵּאוּר מַה שַּׁיָּךְ לוֹמַר עַל אִשָּׁה שֶׁהִיא כַּבְיָכוֹל אוֹיֵב שֶׁכּוֹבְשִׁים אוֹתוֹ וְלוֹקְחִים שְׁלָלוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (תיקונים קמ:) שֶׁהָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד הִיא בִּבְחִינַת חֶרֶב שֶׁמְּנִיפִים לְכָל צַד. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְמָ’ (ב”מ פד:) שֶׁהַיְּסוֹד נִמְשַׁל לְחֶרֶב, וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ע”ז כה:) שֶׁיְּסוֹד הָאִשָּׁה נִמְשָׁל לִכְלִי זַיִּן.


בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’ שֶׁאִישׁ וְאִשָּׁה הֵם יְחִידָה אַחַת שֶׁמִּתְחַלֶּקֶת לְחֶסֶד וּגְבוּרָה, הַבַּעַל הוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד, וְהָאִשָּׁה הִיא בְּחִינַת גְּבוּרָה, וְלָכֵן אִשָּׁה נִקְרֵאת אוֹיֵב הֱיוֹת שֶׁהִיא בְּחִינַת גְּבוּרָה שֶׁשָּׁם עִקַּר מִשְׁכַּן הַיֵּצֶר הָרָע, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר יז, ו) כֵּיוָן שֶׁנִּבְרֵאת נִבְרָא שָׂטָן עִמָּהּוְהַיֵּצֶר הָרָע אַף עַל פִּי שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ כְּאוֹהֵב, הוּא הָאוֹיֵב הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְלָכֵן צָרִיךְ שֶׁהַבַּעַל יַנְהִיג אֶת הָרוּחָנִיּוּת בַּבַּיִת בִּבְחִינַת יֵצֶר טוֹב הַשּׁוֹלֵט עַל יֵצֶר הָרָע. וְעוֹד בֵּאַרְנוּ בַּמַּאֲמָר שָׁם שֶׁשֶּׁפַע הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לַבַּעַל הוּא בִּזְכוּת הָאִשָּׁה, דְּמָמוֹן שַׁיָּךְ לְשֶׁפַע הַגְּבוּרָה שֶׁהַבַּעַל מְקַבֵּל עֲבוּר אִשְׁתּוֹ וְזֶה חֶלְקָהּ, כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (ב”מ נט.) אָמַר רַבִּי חֲלָבוֹ, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ”. וְכֵן מוּבָא בְּ’לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן’ (סט)הַמָּמוֹן שֶׁל אָדָם בָּא לוֹ עַל יְדֵי בַּת זוּגוֹ, כִּי עַל יְדֵי אוֹר נַפְשָׁהּ מִזֶּה בָּא לוֹ הַמָּמוֹן הַיְינוּ עַל יְדֵי שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמִתְפַּשֵּׁט אוֹרוֹת מֵאוֹר נַפְשָׁהּ אֵלּוּ הָאוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת הַמָּמוֹן.


נִרְאֶה דְּלָכֵן זִוּוּג נִמְשָׁל לְכִבּוּשׁ הָאוֹיֵב וּלְקִיחַת שְׁלָלוֹ, דְּהַבַּעַל כַּבְיָכוֹל כּוֹבֵשׁ אֶת שֶׁפַע הַמָּמוֹן שֶׁשַּׁיָּךְ לְאִשְׁתּוֹ וְלוֹקֵחַ אֶת שְׁלָלָהּ, וְלָכֵן יְסוֹדוֹת הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה נִמְשָׁלִים לִכְלֵי זַיִן. דִלְקִיחָה זוֹ נַעֲשֵׂית דֶּרֶךְ הַזִּוּוּג שֶׁפּוֹעֵל בִּבְחִינַת כְּלֵי זַיִן, וְזִוּוּג בְּצַד הַקְּלִפָּה הוּא זִוּוּג בִּבְחִינַת מִלְחָמָה מַמָּשׁ שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לָקַחַת מִזּוּלָתוֹ לְעַצְמוֹ, וּמְחַפֵּשׂ אֶת הַהַנָאָה שֶׁלּוֹ וְהַכִּבּוּשׁ שֶׁלּוֹ. אֲבָל בְּזִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּל אֶחָד מְחַפֵּשׂ אֶת טוֹבַת זוּלָתוֹ, עַל זֶה נֶאֱמַר גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ”, שֶׁהַזִּוּוּג מְאַחֵד וּמוֹסִיף שָׁלוֹם, וְגַם הַכִּבּוּשׁ וּלְקִיחַת הַשָּׁלָל נַעֲשָׂה בִּרְצוֹן וּבְאַחְדּוּת שְׁנֵיהֶם. דִּבְזִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה כָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁה’ יָצַר אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁהָאִשָּׁה אֵין לָהּ מֵעַצְמָהּ, וְהִיא זְקוּקָה לַבַּעַל שֶׁיַּעֲבִיר לָהּ אֶת הַשֶּׁפַע, וְהוּא זוֹכֶה בַּשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ לְעַצְמוֹ, וּבְכָךְ שְׁנֵיהֶם זוֹכִים לַכִּבּוּשׁ וּלְקִיחַת הַשָּׁלָל. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אִגְּרָא דְּכַלָּה’ (קעז:) שֶׁשָּׁלָל בְּגִימַטְרִיָּא ב’ פְּעָמִים פָּנִיםוּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּשָׁלָל יָכוֹל לָבֹא מִמִּלְחָמָה פָּנִים בְּפָנִים, וְיָכוֹל לָבֹא מִיִּחוּד פָּנִים בְּפָנִים, דְּיֵשׁ זִוּוּג שֶׁהוּא בְּחִינַת מִלְחָמָה פָּנִים בְּפָנִים, וְיֵשׁ זִוּוּג שֶׁהוּא בְּחִינַת אַחְדוּת וְיִחוּד פָּנִים בְּפָנִים.


וְנִרְאֶה דְּלָכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר”, דְּבִזְכוּת צְנִיעוּת הָאִשָּׁה, “בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ” שֶׁרַק הוּא מַעֲבִיר לָהּ אֶת הַשֶּׁפַע הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ, וְאַף אֶחָד לֹא גוֹנֵב לוֹ אֶת זֶה, וְלָכֵן הוּא זוֹכֶה וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר”. וְלָכֵן כָּתַב הֶ’חָפֵץ חַיִּים’ שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַהַצְלָחוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְפַרְנָסָה הֵן בִּזְכוּת הַצְּנִיעוּת, דְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה, גּוֹנְבִים לָהּ אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהּ וְגוֹנְבִים לָהּ אֶת פַּרְנָסָתָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁשֶּׁפַע הָאִשָּׁה נִמְשָׁל לִמְצִיאָה, וְכָאן אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁהוּא נִמְשָׁל לְשָׁלָל, שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הֵן אַחַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קיט, קסבכְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב”, וְלָכֵן הַכָּתוּב מַתְחִיל אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא בִּלְשׁוֹן מְצִיאָה, וּמְסַיֵּם בְּשָׁלָל שֶׁבָּא בְּדֶרֶךְ מְצִיאָה. וְכֵן חַיִלפֵּרוּשׁוֹ מָמוֹן כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י (בראשית לד, כט). וְכֵן “וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ”, מְרַמֵּז עַל שֶׁפַע הָאִשָּׁה שֶׁהוּא חָשׁוּב מִפְּנִינִים, וְיוֹתֵר קָשֶׁה לַהֲשָׂגָה מִפְּנִינִים, דִּצְנִיעוּת הִיא לֹא עִנְיָן קַל לַהֲשָׂגָה.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (יבמות סג.) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִּכְתִיב “אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ” זָכָה עוֹזַרְתּוֹ לֹא זָכָה כְּנֶגְדּוֹוּמְבָאֵר רַשִּׁ”י (בראשית ב, יחזָכָה עֵזֶר לֹא זָכָה כְּנֶגְדּוֹ לְהִלָּחֵםוְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה אֵיךְ שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁהַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת עַל שְׁתֵּי נָשִׁים נִפְרָדוֹת בִּשְׁתֵּי מִלִּים סְמוּכוֹת, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּאִשָּׁה בְּמַהוּתָהּ הִיא כְּנֶגְדּוֹ לְהִלָּחֵם, וְאִם הָאָדָם זוֹכֶה הִיא עֵזֶר בְּיַחַד עִם הַכְּנֶגְדּוֹ, הַיְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁבְּמַהוּתָהּ הִיא כְּנֶגְדּוֹ, הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת עֵזֶר עֲבוּרוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ לִכְבּשׁ אוֹתָהּ כְּדִלְעֵיל, וְהַגְּמָ’ מְרַמֶּזֶת שֶׁאִם הַבַּעַל זָכָה הִיא גַּם עֵזֶר וְגַם כְּנֶגְדּוֹ, וְאִם לֹא זָכָה הוּא נִשְׁאַר רַק עִם הַכְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (קידושין ו.) שֶׁהַגְּמָ’ מִסְתַּפֶּקֶת אִם אָדָם קִדֵּשׁ אִשָּׁה בִּלְשׁוֹן נֶגְדָּתִי לִי,וְרַשִּׁ”י שָׁם מְבָאֵר שֶׁהָאִשָּׁה נִקְרֵאת נֶגְדָּתִי מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ”, וְרוֹאִים שֶׁהַלָּשׁוֹן כְּנֶגְדּוֹ נֶאֶמְרָה עַל כָּל אִשָּׁה, גַּם בִּזְמַן קִדּוּשֶׁיהָ, וְלֹא רַק עַל אִשָּׁה שֶׁהַבַּעַל סוֹבֵל מִמֶּנָּהּ. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַ’מָּתוֹק מִדְּבַשׁ’ עַל הַזֹּהַר (תיקונים לט:) שֶׁמִּלְחָמָה הִיא שְׁתֵּי מִלִּיםמ”ה לֶחֶםמ”ה מְרַמֵּז עַל הַזָּכָר, וְלֶחֶם מְרַמֵּז עַל הַנְּקֵבָה שֶׁנִּקְרֵאת לֶחֶם.


וְהוֹסִיף הָרה”ג ר’ מְנַחֵם שְׁלַנְגֶּר שְׁלִיטָ”א שֶׁדְּבָרֵינוּ מְדֻיָּקִים מֵהַגְּמָ’ (נדה לא:) וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַב אָמִי, בָּא זָכָר בָּעוֹלָם בָּא כִּכָּרוֹ בְיָדוֹ וְכוּ’, נְקֵבָה אֵין עִמָּהּ כְּלוּםדְּהַשְׁפָּעַת הַכִּכָּר בָּאָה לַנְּקֵבָה דֶּרֶךְ הַזָּכָר.


כָּתוּב (תהילים מה, יבוְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ: וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה”, נִרְאֶה דְּהַכָּתוּב מְרַמֵּז שֶׁאִם אִשָּׁה רוֹצָה לִזְכּוֹת לְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ וּלְפָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם”, הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹתכָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה“.


מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא וישלח ה) רַבָּנָן אָמְרִי אַף בְּחוֹל אָסוּר לָצֵאת בָּהֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בָּהּ וּפְגָם הוּא לָאִשָּׁה, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ תַּכְשִׁיטִין לָאִשָּׁה אֶלָּא שֶׁתְּהֵא מִתְקַשֶּׁטֶת בָּהֶן לְתוֹךְ בֵּיתָהּ, שֶׁאֵין נוֹתְנִין פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר בְּיוֹתֵר, וְכָל שֶׁכֵּן לִפְנֵי הַגַּנָּברוֹאִים שֶׁאִשָּׁה פְּרוּצָה שֶׁמַּכְשִׁילָה אֲנָשִׁים, הִיא נוֹתֶנֶת פִּרְצָה לִפְנֵי הַגַּנָּבנִרְאֶה דְּכָאן מְגַלֶּה הַמִּדְרָשׁ אֶת הַסּוֹד מַדּוּעַ קוֹרְאִים לַחֵטְא הַזֶּה בְּשֵׁם פְּרִיצוּתלְרַמֵּז שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת פִּרְצָה לִפְנֵי אֲנָשִׁים לִגְנֹב לָהּ אֶת הַשֶּׁפַע.


וּמַמְשִׁיךְ הַמִּדְרָשׁ שָׁם לְכָךְ צְרִיכָה אִשָּׁה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְלֹא תֵצֵא לָרְחוֹב, שֶׁלֹּא תָבִיא מִכְשׁוֹל לִבְנֵי אָדָם וְנִמְצְאוּ מִסְתַּכְּלִין בְּאֵשֶׁת אִישׁ, א”ר יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם תֵּדַע לְךָ שֶׁכָּךְ כְּתִיב “וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ”, הָאִישׁ כּוֹבֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה, וְאֵין הָאִשָּׁה כּוֹבֶשֶׁת אֶת הָאִישׁרוֹאִים שֶׁהַמִּדְרָשׁ מְבָאֵר מַדּוּעַ אֵין לָאִשָּׁה לָצֵאת כֵּיוָן שֶׁרַק הָאִישׁ כּוֹבֵשׁ וְלֹא הָאִשָּׁה, וְכִדְבֵאַרְנוּ שֶׁאִם הִיא תֵּצֵא יִכְבְּשׁוּ אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ וְהִיא צְרִיכָה לִשְׁמֹר עָלָיו.


כָּתוּב (דברים כב כהוְאִם בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ אֶת הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ: וְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה”. רוֹאִים שֶׁהַכָּתוּב מְקַשֵּׁר אוֹנֶס לִרְצִיחָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּכְשֵׁם שֶׁרוֹצֵחַ שׁוֹפֵךְ אֶת הַדָּם שֶׁל הַנִּרְצָח וְגוֹזֵל אֶת דָּמוֹ מִמֶּנּוּ, כָּךְ הַגּוֹזֵל מָמוֹן הַנִּקְרָא דָּמִים, הוּא בְּחִינַת רוֹצֵחַ, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט תרומה שסגכָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל מָמוֹן כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִיםדְּמָמוֹן הוּא בְּחִינַת דַּם הַנֶּפֶשׁ, וְלָכֵן הָאוֹנֵס שֶׁגּוֹזֵל אֶת מְמוֹן הָאִשָּׁה כִּדְבֵאַרְנוּ, גַּם הוּא בִּבְחִינַת רוֹצֵחַ.


כָּתוּב (איוב מב, יבוה’ בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף צֹאן וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים גְּמַלִּים וְאֶלֶף צֶמֶד בָּקָר וְאֶלֶף אֲתוֹנוֹת: וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת: וַיִּקְרָא שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ: וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם”. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה מַדּוּעַ הַכָּתוּב מַאֲרִיךְ לְסַפֵּר עַל בְּנוֹתָיו שֶׁל אִיּוֹב וּשְׁמוֹתֵיהֶן וְיָפְיָן וְכוּ’. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהַכָּתוּב מְסַפֵּר עַל עֲשִׁירוּתוֹ שֶׁל אִיּוֹב שֶׁחָזְרָה אֵלָיו, הוּא מְסַפֵּר עַל יוֹפִי הַנָּשִׁים בַּמִּשְׁפָּחָה וְכוּ’, דְּכָאן טָמוּן שֹׁרֶשׁ הָעֲשִׁירוּת וְהַבְּרָכָה שֶׁחָזְרָה אֵלָיו. וְגַם כָּאן רוֹאִים אֶת הַלָּשׁוֹן מְצִיאָה, “וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב”. וְגַם כָּאן הַיּוֹפִי לֹא הָיָה רַק יוֹפִי חִיצוֹנִי כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י שָׁם וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב”, וְלֹא נִמְצָא מַעֲשֶׂה שֶׁל נָשִׁים יָפוֹת, כְּמַעֲשֵׂה יוֹפִי שֶׁל בְּנוֹת אִיּוֹב.


וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאִיּוֹב הָיָה מַחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּעִנְיְנֵי צְנִיעוּת. כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא וישלח ה) אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי רְאֵה מַה כְּתִיב בְּאִיּוֹב “בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה”, רְאֵה צִדְקָתוֹ שֶׁל אִיּוֹב וּמָה בְּתוּלָה שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ שֶׁמָּא יִשָּׂאֶנָהּ לְעַצְמוֹ, אוֹ יִשָּׂאֶנָהּ לִבְנוֹ אוֹ לְאָחִיו. לֹא נִסְתַּכֵּל בָּהּ.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ב”ב טז:) מִפְּנֵי מַה לֹא נִכְפְּלוּ בְנוֹתָיו שֶׁל אִיּוֹב, אָמַר לֵיהּ, נְהִי דְּלֹא נִכְפְּלוּ בַשֵּׁמוֹת, אֲבָל נִכְפְּלוּ בְיוֹפְיָין, דִּכְתִיב “וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה בָנִים וְשָׁלֹשׁ בָּנוֹת, וַיִקְרָא שֵׁם הָאַחַת יְמִימָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קְצִיעָה, וְשֵׁם הַשְּׁלִישִׁית קֶרֶן הַפּוּךְ”. “יְמִימָה” שֶׁהָיְתָה דּוֹמָה לְיוֹם. “קְצִיעָה” שֶׁהָיָה רֵיחָה נוֹדֵף כִּקְצִיעָה. “קֶרֶן הַפּוּךְ” וכו’, אָמַר רַב חִסְדָּא, כְּכוּרְכְּמָא דְרִישְׁקָא בְמִינֵיהּהֵבֵאנוּ לְעֵיל אֶת הַגְּמָ’ (יבמות סג:) אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַּעֲלָהּ מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַּיִם. נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁבְּנוֹת אִיּוֹב נִכְפְּלוּ בְּיָפְיָןוְזָכוּ לַעֲשִׁירוּת.


כָּתוּב (שמות לה, כבוַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב”. וְהִתְקַשּׁוּ הַמְּפָרְשִׁים בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים”, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁיםוּמְבֹאָר בַּדַּעַת זְקֵנִים מִבַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים”. כְּלוֹמַר לִשְׁלֹל עַל הַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים מֵהֶם תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים. וְצָרִיךְ בֵּאוּר מַה שַּׁיָּךְ לוֹמַר עַל נְדָבָה שֶׁבָּאָה בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחַת הַלֵּב שֶׁל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, שֶׁהָיְתָה כָּאן בְּחִינָה שֶׁהַזְּכָרִים בָּאוּ עַל הַנָּשִׁים וְלָקְחוּ מֵהֶן שָׁלָל, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁפְּעֻלָּה זוֹ הִיא בִּבְחִינַת בִּיאָה שֶׁל זִוּוּג שֶׁהַזָּכָר לוֹקֵחַ אֶת שְׁלַל הָאִשָּׁה בְּהַסְכָּמָתָהּ וּבְשִׂמְחָתָהּ. וּמְרֻמָּז בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן (רסד)וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים” הַנֶּאֱמַר בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן הַיְינוּ בְּחִינַת זִוּוּג שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁל נִדְבַת הַמִּשְׁכָּןוְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (ויקהל קצו:) שֶׁמְּבָאֵר אֶת הַכָּתוּב “וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁיםשֶׁמֹּשֶה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִתְרֹם בִּצְנִיעוּת הָאֲנָשִׁים לְבָד וְהַנָּשִׁים לְבָד.


וְעוֹד נִרְאֶה לְבָאֵר מַדּוּעַ נִדְבַת תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים נִמְשְׁלָה לְשָׁלָל שֶׁנִּלְקַח מֵהֶן, כֵּיוָן שֶׁהַתַּכְשִׁיטִים בָּהֶם מִתְקַשֶּׁטֶת הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, וְדַרְכָּם הוּא מוֹצֵא אֶת שְׁלָלָהּ, הֵן בִּבְחִינַת כְּלֵי זַיִן שֶׁל מִלְחֶמֶת הַזִּוּוּג, וּבְכָל מִלְחָמָה כְּלֵי הַזַּיִן הֵם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּלְקָחִים כְּשָׁלָל, לָכֵן לַתַּכְשִׁיטִים יֵשׁ שֵׁם שָׁלָל.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סוטה ד.) בְּעִנְיַן שִׁיעוּר זְמַן בִּיאָה, וְכַמָּה שִׁעוּר סְתִירָה וְכוּ’, פְּלִימוֹ אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לַסַּל לִיטוֹל כִּכָּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָבָר זָכָר לַדָבָר “כִּי בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לֶחֶם”, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְזִוּוּג נוֹתֵן לֶחֶם, לָכֵן הוּא נִמְשָׁל בּוֹ. וְכֵן הֵבֵאנוּ לְעֵיל מֵהַגְּמָ’ שֶׁזִּוּוּג נִמְשָׁל לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּבִזְכוּת הַזִּוּוּג זוֹכִים הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה לְפַרְנָסָה וְלַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.


וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (ויחי רמ.) שֶׁסְּפִירַת הַיְסוֹד נִקְרֵאת בְּשֵׁם אוֹכֵלכְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג, כהצַדִּיק אֹכֵל לְשֹבַע נַפְשׁוֹוְכֵן זִוּוּג נִקְרָא אוֹכֵל בַּכָּתוּב (שם לט, וכִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵלכַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י שָׁם. וְכֵן הַכָּתוּב הַמְדַבֵּר עַל זִוּוּג (שם יט, לא) “לָבוֹאעָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ” ס”ת אוֹכֵ”ל.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סוטה י.) שֶׁזִּוּוּג אִישׁ וְאִשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת טְחִינַת חִטִּים. וְכֵן מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַמִּצְווֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (פ’ כי תצא ע’ קמג) שֶׁרֵחַיִם וָרֶכֶב מְסַמְּלִים זִוּוּג אִישׁ וְאִשָּׁה, וְהַקֶּמַח הַיּוֹצֵא מִבֵּין אַבְנֵי הָרֵחַיִם הוּא בִּבְחִינַת טִפַּת הַזֶּרַע הַיּוֹצֵאת מֵהַזָּכָר. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּזִוּוּג הוּא בִּבְחִינַת הֲכָנַת מָזוֹן הַנִּרְמֶזֶת בִּטְחִינַת חִטִּים. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סנהדרין פא.) שֶׁמַּזִּיק פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ הוּא בִּבְחִינַת מְטַמֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּמַזִּיק פַּרְנָסָה שֶׁל חֲבֵרוֹ הוּא בִּבְחִינַת מַזִּיק זִוּוּגוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמְטַמֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ.


מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וירא קיב:) שֶׁהָאִשָּׁה הִיא בִּבְחִינַת רַגְלֵי בַּעֲלָהּוְכֵן מוּבָא בְּ’עֵץ חַיִּים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (שער ח, ח”א ע’ קז) שֶׁבְּהַלְבָּשַׁת הַפַּרְצוּפִים הָעֶלְיוֹנִים תָּמִיד בְּחִינַת הַנְּקֵבָה מַלְבִּישָׁה עַל הַנֶּצַח הוֹד יְסוֹד שֶׁל הַזָּכָר שֶׁהֵם בְּסוֹד ג’ רַגְלַיִם, וּמְקַבֶּלֶת הֶאָרָה מֵהֶן, וְכֵן מוּבָא בְּ’שַׁעַר מַאַמְרֵי רַזַּ”ל’ לְהָאֲרִיזַ”ל (מבאִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם נִקְרֵאת רֶגֶל, בְּסוֹד יֵשׁ רֶגֶל מְבָרֶכֶת. נִרְאֶה דְּלָכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סנהדרין קי.) וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם”, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיוכֵּיוָן שֶׁשֶּׁפַע הַמָּמוֹן בָּא לָאָדָם עֲבוּר אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת רַגְלָיו, לָכֵן זֶה מֻרְגָּשׁ בָּרַגְלַיִם וּמַעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. וְכֵן נִרְאֶה דְּיֵשׁ רֶמֶז בְּנֻסַּח הַבְּרָכָה וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַדתֵּבַת מִמֶּנּוּמְרַמֶּזֶת עַל מָמֹנוֹשֶׁהַבַּעַל מְקַבֵּל בִּזְכוּת אִשְׁתּוֹ, וְנִבְנָה לְבִנְיָן שָׁלֵם עִם רַגְלַיִם עֲדֵי עַד.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (גיטין נז.) שֶׁבִּגְלַל זְנוּת נִתְיַקְּרָה הַתְּבוּאָה וְנִפְגְּמָה הַפַּרְנָסָה. וּמוּבָא בְּסֵפֶר ‘בֶּן אִישׁ חַי’ (פ’ פנחס) יָדוּעַ אֵין עָוֹן מַזִּיק לְיִשְׂרָאֵל בְּשֶׁפַע הַפַּרְנָסָה כְּמוֹ עֲוֹן הַזְּנוּת, וְלָכֵן אָמַר הַכָּתוּב “כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם”, רוֹצֶה לוֹמַר עֲוֹן אִשָּׁה זוֹנָה נוֹגֵעַ בְּכִכַּר לֶחֶם שֶׁהוּא שֶׁפַע הַפַּרְנָסָהוּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּמִי שֶׁפּוֹגֵם בַּיְסוֹד פּוֹגֵם בְּהַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה. וְכֵן זוֹנָה בְּגִימַטְרִיָּא אֶבְיוֹןדִּזְנוּת מְבִיאָה עֲנִיּוּת. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ ‘עִיּוּן יַעֲקֹב’ (סוטה טו:) שֶׁהַמֻּשָּׂג זָנָה הוּא גַּם מָזוֹן וְגַם זְנוּת, דְּמִי שֶׁפּוֹגֵם בִּזְנוּת פּוֹגֵם בַּמָּזוֹן.


מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (יבמות קיז.) שֶׁחֲכָמִים תִּקְּנוּ לְהַאֲמִין לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ, לְהַתִּירָהּ לִנָּשֵׂא לְאַחֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לְהַתִּיר לַיּוֹרְשִׁים לִירַשׁ אֶת בַּעֲלָהּ, הִיא נֶאֱמֶנֶת לִיטוֹל כְּתֻבָּתָהּ, דִּכְתֻבָּה וְהֶתֵּר נִשּׂוּאִין הוֹלְכִים יַחַד, נִרְאֶה דְּתַקָּנַת כְּתֻבָּה מְרַמֶּזֶת שֶׁאָדָם שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הוּא מְקַבֵּל אֶת הַמָּמוֹן שֶׁלָּהּ מֵאֵת ה’ עֲבוּרָהּ, וְלָכֵן הוּא מִתְחַיֵּב לָהּ מָמוֹן בִּכְתֻבָּה אִם יְגָרְשָׁהּ אוֹ יָמוּת, דְּמָמוֹן זֶה הוּא מָמוֹן שֶׁלָּהּ שֶׁיָּרַד אֶצְלוֹ, וְלָכֵן הֶתֵּר נִשּׂוּאִין הוֹלֵךְ יַחַד עִם כְּתֻבָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לְגַבֵּי עִנְיְנֵי מָמוֹן אֲחֵרִים כְּמוֹ יְרֻשָּׁה, דְּהֶתֵּר נִשּׂוּאִין מוֹצִיא אוֹתָהּ מֵרְשׁוּתוֹ, וּזְכוּתָהּ לָקַחַת אֶת הַמָּמוֹן שֶׁשַּׁיָּךְ לָהּ. וְלָכֵן כְּתֻבַּת אַלְמָנָה הִיא פָּחוֹת מִכְּתֻבַּת בְּתוּלָה, דְּאֵינוֹ דּוֹמֶה שֶׁפַע שֶׁל אִשָּׁה שֶׁכְּבָר לָקְחוּ מִמֶּנּוּ, לְשֶׁפַע שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּקַח אוֹתוֹ.


וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הַגר”א שֶׁכְּתוּבָּה הִיא אוֹתִיּוֹת כְּתָב והלְרַמֵּז שֶׁכְּתוּבָּה מְזַוֶּגֶת שֵׁם וה שֶׁמְּסַמֵּל יְסוֹד וּמַלְכוּת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּיִחוּד הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ הַנִּרְמָז בְּאוֹתִיּוֹת ו”ה מְחַיֵּב אֶת הַבַּעַל בְּכֶסֶף הַכְּתֻבָּה, שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֲבוּר אִשְׁתּוֹ בִּזְכוּת הַיִּחוּד שֶׁלּוֹ אִתָּהּ.


וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (כתובות י.) שֶׁלָּמְדוּ אֶת הַדִּין שֶׁל כְּתֻבַּת אִשָּׁה מִמְּפַתֶּה שֶׁמְּשַלֵּם חֲמִשִּׁים כֶּסֶף שֶׁהֵם מָאתַיִם זוּז, וְרוֹאִים שֶׁחִיּוּב כְּתֻבָּה הוּא תּוֹצָאָה שֶׁל הַבְּעִילָה, וְלֹא תּוֹצָאָה שֶׁל הַנִּשּׂוּאִין, וְלָכֵן מְפַתֶּה חַיָּב קְנָס שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתֻבָּה גַּם בְּלִי נִשּׂוּאִין, וּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ אֶת כָּל עִנְיַן הַכְּתֻבָּה בְּנִשּׂוּאִין.


וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (כתובות סג.) שֶׁאִשָּׁה הַמּוֹרֶדֶת עַל בַּעֲלָהּ מִתַּשְׁמִישׁ פּוֹחֲתִין לָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ שִׁבְעָה דִּינָרִין אוֹ שִׁבְעָה טְרַפָּעִיקִין לְכָל שָׁבוּעַ, וְאִם הַבַּעַל מוֹרֵד, הוּא צָרִיךְ לְהוֹסִיף עַל הַכְּתֻבָּה, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּכֶסֶף הַכְּתֻבָּה קָשׁוּר לְתַשְׁמִישׁ, וְאִם הִיא גּוֹרֶמֶת אֶת מְנִיעַת הַתַּשְׁמִישׁ הִיא גּוֹרֶמֶת הֶפְסֵד כֶּסֶף לַבַּעַל, לָכֵן הִיא מְשַׁלֶּמֶת אֶת זֶה מִכֶּסֶף הַכְּתֻבָּה שָׁם שָׁמוּר לָהּ מָמוֹן שֶׁבָּא עֲבוּרָה דֶּרֶךְ הַבִּיאָה. וְאִם הוּא מוֹנֵעַ אֶת הַתַּשְׁמִישׁ, הוּא מַפְסִיד מָמוֹן שֶׁצָּרִיךְ לָבֹא לָהֶם בִּזְכוּת הַבִּיאָה, לָכֵן הוּא צָרִיךְ לְהוֹסִיף עַל הַכְּתֻבָּה. וְכֵן רוֹאִים שֶׁהִיא מְשַׁלֶּמֶת בְּמִסְפַּר שֶׁבַע, וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’ שֶׁמִּסְפָּר שֶׁבַע מְסַמֵּל אֶת הָעֲטָרָה שֶׁבַּיְסוֹד הַמְזַוֶּגֶת אִישׁ לָאִשָּׁה וְהִיא פָּגְמָה בִּבְחִינָה זוֹ.


מָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (כתובות עב.) וְאֵלּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְּתֻבָּה הָעוֹבֶרֶת עַל דַּת משֶׁה וִיהוּדִית וְכוּ’, וְאֵיזוֹהִי דַּת יְהוּדִית יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטוֹוָה בַּשּׁוּק וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָםוּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּאִשָּׁה שֶׁפּוֹגֶמֶת בַּצְּנִיעוּת וְגוֹרֶמֶת שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים יִגְנְבוּ אֶת פַּרְנָסָתָהּ, מַפְסִידָה אֶת כְּתֻבָּתָהּ שָׁם שָׁמוּר לָהּ מָמוֹן שֶׁבָּא עֲבוּרָה דֶּרֶךְ הַבִּיאָה.


בְּסִדּוּר הָרַשַּׁ”שׁ בְּכַוָּנוֹת תְּפִלַּת עֲנֵנוּ לִימֵי הַשּׁוֹבָבִי”ם, יֵשׁ תִּקּוּן הַנִּקְרָא פְּגַם הָרוֹק שֶׁהִתְאַסֵּף בְּפִיו שֶׁל הַמְהַרְהֵר כְּתוֹצָאָה מֵהַהִרְהוּר. וְהוּא בְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה דְּמַחְשָׁבָה. וְרוֹאִים שֶׁהִרְהוּר שֶׁל זְנוּת מְאַסֵּף אֶת הָרוֹק בְּפִיו שֶׁל הַמְהַרְהֵר כְּמוֹ קוֹדֶם אֲכִילָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּזִוּוּג הוּא בְּחִינַת אֲכִילָה, וְהַהִרְהוּר מַתְחִיל אֶת הַמַּעֲשֶׂה. וְכֵן רוֹאִים בְּסִדּוּר הָרַשַּׁ”שׁ שָׁם שֶׁהִרְהוּר פּוֹגֵם בְּפַרְצוּפִים יוֹתֵר גְּבוֹהִים, מִמַּה שֶּׁהַמַּעֲשֶׂה פּוֹגֵם, וְחוּמְרַת הָעוֹשֶה מַעֲשֶׂה, הִיא יוֹתֵר מִצַד הַהִרְהוּר שֶׁבַמַּעֲשֶׂה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּהִתְאַסְּפוּת הָרוֹק מַרְאָה שֶׁהַשֶּׁפַע כְּבָר נִמְצָא אֵצֶל הַמְהַרְהֵר, וְעִקַּר הַזִּוּוּג כְּבָר נַעֲשָׂה.


וְכֵן מוּבָא בְּסִדּוּר הָאֲרִיזַ”ל (כונת הלימוד) שֶׁהַשֵּׁם גדשנא”ל הוּא שְׁמִירָה כְּנֶגֶד הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִרְהוּרִים יְהַרְהֵר בְּשֵׁם זֶה, וְשֵׁם זֶה הוּא בְּגִימַטְרִיָּא שֻׁלְחָןהַמְרַמֵּז עַל אֲכִילָה וּפַרְנָסָה, שֶׁנִּפְגָּמִים מֵהַהִרְהוּר.


וּלְפִי זֶה מְבֹאָר מַדּוּעַ הַהִרְהוּר לְבַד כָּל כָּךְ חָמוּר, הֲרֵי אֵין הַקָּבָּ”ה מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה רָעָה לַמַּעֲשֵׂהאֶלָּא שֶׁהִרְהוּר עֶרְוָה יֵשׁ בּוֹ אֶת מַעֲשֶׂה הִתְאַסְּפוּת הָרוֹק, שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה דְּמַחֲשָׁבָה.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (קידושין לד.) וּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת מְנַלָּן, גָּמַר מִתְּפִלִּין, מַה תְּפִלִּין נָשִׁים פְּטוּרוֹת אַף כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹתהֵבֵאנוּ לְעֵיל מֵהָאֲרִיזַ”ל שֶׁאִשָּׁה פְּטוּרָה מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא בִּגְלַל שֶׁהַחִיּוּת לְרַמַּ”ח אֵבָרֶיהָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד רַמַּ”ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, אֵין לָהּ מֵעַצְמָהּ, הֱיוֹת שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֶת הַחִיּוּת מִבַּעֲלָהּ בַּזִּוּוּג. נִרְאֶה דְּלָכֵן הַשֹּרֶשׁ נִלְמָד מִמִּצְוַת תְּפִלִּין, דְּמִצְוַת תְּפִלִּין מַשְׁפִּיעָה לָאָדָם אֶת שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה, כְּפִי שֶׁהֵבֵאנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל צִיצִית’ מֵהַזֹּהַר, וְשֶׁפַע הַפַּרְנָסָה כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ, הוּא שֶׁפַע שֶׁמְּיֹעָד עֲבוּר הָאִשָּׁה, וְלִכְאוֹרָה הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין, וְלֹא הוּא, וְכָאן הַתּוֹרָה מְגַלָּה שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֶת פַּרְנָסָתָהּ מִבַּעֲלָהּ, הוּא יַנִּיחַ תְּפִלִּין וְלֹא הִיא. וּמִזֶּה נִלְמַד לְכָל שְׁאַר מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא שֶׁהָאִשָּׁה אֵין לָהּ אֶת חִיּוּת הָרַמַּ”ח אֵבָרִים מֵעַצְמָהּ, וְהִיא מְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ לָכֵן הִיא פְּטוּרָה.


יוֹצֵא לְפִי דְּבָרֵינוּ שֶׁמַּה שֶׁנּוֹתֵן הַזִּוּוּג לָאִשָּׁה, הַתְּפִלִּין נוֹתְנִים לָאִישׁ בִּזְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה. וּלְפִי זֶה נָבִין אֶת דִּבְרֵי הָרמ”ע מִפָּאנוֹ (גלגולי נשמות אות פ) תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָהוּ, מַעֲשֶׁה בְּתַּלְמִיד אֶחָד שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה, וְקָרָא הַרְבֵּה, וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, וּמֵת בַּחֲצִי יָמָיו. וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ נוֹטֶלֶת תְּפִילָיו, וּמְחַזֶּרֶת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיוֹת וּבְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְאוֹמֶרֶת לָהֶם, כָּתוּב בַּתּוֹרָה, “כִּי הוּא חַיֶּיךְ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךְ”, בַּעֲלִי שֶׁשָּׁנָה הַרְבֵּה, וְקָרָא הַרְבֵּה, וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, מִפְּנֵי מַה מֵת בַּחֲצִי יָמָיו. הִנֵּה ‘תַּלְמִיד אֶחָד’ גִּימַטְרִיָּא ‘פִּלֶּגֶשׁ בַּגִּבְעָה’ עִם שְׁנֵי תֵּבוֹת, וְהִיא מֵתָה אָז בַּעֲבוּרוֹ וְהִיא נוֹטֶלֶת תְּפִלָּיו עַתָּה, כְּמוֹ שֶׁהוּא נָטַל אָז אֵבָרֶיהָ וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵלהַיְינוּ כְּשֵׁם שֶׁבַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן בַּעֲלָהּ שֶׁל הַפִּילֶגֶשׁ חָתַךְ אֶת אֵבָרֶיהָ וְשָׁלַח לְכָל יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ עַל מִיתָתָהּ בִּגְלַל מַעֲשֵׂה הַזְּנוּת שֶׁזָּנוּ עִמָּהּ, כָּךְ בַּגִּלְגּוּל הַשֵּׁנִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד שָׁלְחָה לְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ לְהוֹדִיעַ עַל מִיתָתוֹ. וַעֲדַיִן קָשֶׁה מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין הָאֵבָרִים לִתְפִלִּין, וּלְפִי דְּבָרֵינוּ מְבֹאָר שֶׁאֵבָרֵי הָאִשָּׁה וְהַתְּפִלִּין שֶׁל הַבַּעַל הֵם אוֹתוֹ סוֹד, וּבַגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הוּא שָׁלַח אֶת הָאֵבָרִים לְרַמֵּז שֶׁהַזּוֹנִים גָּזְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה שֶׁהָיָה לוֹ בִּזְכוּת הָאֵבָרִים הָאֵלּוּ, וּבַגִּלְגּוּל הַשֵּׁנִי הִיא שָׁלְחָה אֶת הַתְּפִלִּין לְרַמֵּז שֶׁנִּלְקַח מִמֶּנָּהּ שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה שֶׁהָיָה לָהּ בִּזְכוּת הַתְּפִלִּין הָאֵלּוּ, שֶׁהָיְתָה מְקַבֶּלֶת דֶּרֶךְ בַּעֲלָהּ.


וְכֵן מוּבָא בְּ’אוֹצְרוֹת חַיִּים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (הארות זו”ן פ”א) שֶׁהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת רָחֵל יֵשׁ לָהּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, וּמָה הוּא הַתְּפִלִּין שֶׁלָּהּ, הַהֶאָרָה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִבַּעֲלָהּ הַנִּקְרָא ז”א. וְרוֹאִים שֶׁהַהֶאָרָה מִבְּחִינַת הַזָּכָר לַנְּקֵבָה הִיא בְּחִינַת הַתְּפִלִּין שֶׁל הַנְּקֵבָה.


מוּבָא בְּסֵפֶר ‘עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ’ בְּשֵׁם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים בְּדוֹרֵנוּ שֶׁמִּצְוַת כִּסּוּי הַשֵּׂעָר בְּאִשָּׁה הִיא בִּבְחִינַת הֲנָחַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁלָּהּ, וּמִצְוַת כִּסּוּי הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַזְּרוֹעוֹת הִיא בִּבְחִינַת הֲנָחַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד שֶׁלָּהּ. דִּכְשֵׁם שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין מְגִנָּה עַל הָאָדָם מִמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל עֲרָיוֹת, כַּמּוּבָא בָּרַמְבַּ”ם (תפילין ד, כה), כָּךְ נָשִׁים צְנוּעוֹת שֶׁמְּכַסּוֹת רֹאשָׁן וּזְרוֹעוֹתֵיהֶן כָּרָאוּי, מַצִּילוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים מִמַּחֲשֶׁבֶת עֲרָיוֹת, וְזֶה עֲבוּרָן בִּבְחִינַת מִצְוַת תְּפִלִּין. אִם הַדְּבָרִים נְכוֹנִים, יֻמְתְּקוּ יוֹתֵר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ, דִּכְשֵׁם שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין מַשְׁפִּיעָה לָאָדָם אֶת הַפַּרְנָסָה כְּדִלְעֵיל, כָּךְ כִּסּוּי הָרֹאשׁ וְהַזְּרוֹעוֹת בָּאִשָּׁה, הֵם בִּבְחִינַת הַתְּפִלִּין שֶׁלָּהּ, שֶׁבִּזְכוּת זֶה הִיא זוֹכָה לְקַבֵּל אֶת שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ דֶּרֶךְ בַּעֲלָהּ, בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יִגְנֹב מִמֶּנָּהּ.


מָצִינוּ בַּזֹּהַר (משפטים קיג.) שֶׁהַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְהוֹלִיד מַמְזֵר, הַוָּלָד נִקְרָא עָשׁוּק שֶׁעָשְׁקוּ אוֹתוֹ מֵה’ וּמִבַּעֲלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, וְעָלָיו נֶאֱמָר וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשׁוּקִים”, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּבַעַל הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה יֵשׁ כָּאן הִתְחַיְּבוּת שֶׁלָּהּ שֶׁהַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ יַעֲבֹר רַק דַּרְכּוֹ, וְזֶה בְּעֶצֶם הַקִּדּוּשִׁין שֶׁמְּקַדֶּשֶׁת אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ עֲבוּרוֹ, וְלָכֵן הוּא מְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ בְּכֶסֶף לְרַמֵּז לָהּ שֶׁהַכֶּסֶף שֶׁלָּהּ מְקֻדָּשׁ עֲבוּרוֹ, וּמֵעַתָּה הוּא מַעֲבִיר לָהּ אֶת הַכֶּסֶף. וּמַמְזֵר נוֹלַד מִגֶּזֶל שֶׁל שֶׁפַע שֶׁהַבּוֹעֵל גָּזַל מִבַּעֲלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, וְלָכֵן הוּא נִקְרָא עָשׁוּק שֶׁפֵּרוּשׁוֹ גָּזוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח, כטעָשׁוּק וְגָזוּל”.


נִרְאֶה דְּלָכֵן מִנְהַג יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶחָתָן מְקַדֵּשׁ אֶת הַכַּלָּה בְּטַבַּעַת שֶׁהִיא תַּכְשִׁיט, לְרַמֵּז לָהּ שֶׁהַתַּכְשִׁיטִים מְיֹעָדִים עֲבוּר הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְלֹא חַס וְשָׁלוֹם לְהִתְקַשֵּׁט בַּחוּץ, וְלָכֵן הַקִּדּוּשִׁין הַמְסַמְּלִים אֶת קִדּוּשׁ הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ עֲבוּרוֹ נַעֲשִׂים עַל יְדֵי תַּכְשִׁיט, לְרַמֵּז לָהּ שֶׁהַתַּכְשִׁיט מְיֹעָד עֲבוּרוֹ לְהִתְקַשֵּׁט לְבַעֲלָה, שֶׁהוּא יַעֲבִיר לָהּ אֶת הַשֶּׁפַע בִּזְכוּת הַתַּכְשִׁיט. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים כה:) שֶׁנְּתִינַת טַבַּעַת קִדּוּשִׁין עַל הָאֶצְבַּע מְסַמֶּלֶת אֶת זִוּוּג הַיְסוֹד לַמַּלְכוּת.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (קידושין ו:) אָמַר אַבַּיֵי הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוֶה אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י דְּקִיחָה מִשְּׂדֵה עֶפְרוֹן גָּמְרִינָן דְּיָהִיב מִידִי בִּשְׁעַת קִדּוּשִׁין, וּמִלְוֶה לְהוֹצָאָה נִתְּנָה וּכְבָר הֵן שֶׁלָּהּ, וּמָעוֹת אַחֵרִים הִיא חַיֶּבֶת לוֹ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁתַּכְלִית הַקִּדּוּשִׁין הִיא לְסַמֵּל שֶׁהַשֶּׁפַע הֶחָדָשׁ שֶׁל הָאִשָּׁה יַעֲבֹר מֵעַתָּה דֶּרֶךְ הַבַּעַל, וְהוּא מְקַדֵּשׁ אֶת הַשֶּׁפַע הֶחָדָשׁ שֶׁלָּהּ עֲבוּרוֹ, הַיְינוּ שֶׁיַּעֲבֹר דַּרְכּוֹ, חַיָּבִים לָתֵת מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ בְּפוֹעַל לְסַמֵּל אֶת הַשֶּׁפַע הֶחָדָשׁ שֶׁעוֹבֵר מֵהַבַּעַל לָאִשָּׁה, וּמִלְוֶה הוּא שֶׁפַע יָשָׁן שֶׁהָאִשָּׁה נֶהֱנְתָה מִמֶּנּוּ בֶּעָבָר, וְעַכְשָׁיו אֵין הוּא נוֹתֵן דָּבָר חָדָשׁ שֶׁיְּסַמֵּל אֶת הַשֶּׁפַע הֶחָדָשׁ שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁעוֹבֵר דַּרְכּוֹ, לָכֵן זֶה לֹא מוֹעִיל.


וְכֵן מוּבָא בְּ’לִקּוּטֵי מוהר”ן’ (סט) וְדַע, שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ הוּא בָּא לְהִרְהוּרִים. כִּי בְּוַדַּאי הוּא מִתְדַּבֵּק וְנִכְסָף לְאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ שֶׁגְּזָלוֹ, עַל יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא אוֹר נַפְשָׁהּ. וְכֵן הִיא מְהַרְהֶרֶת אַחֲרָיו, עַל יְדֵי שֶׁמָּשַׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו, עַל יְדֵי שֶׁמָּשַׁךְ לְעַצְמוֹ אוֹר נַפְשָׁהּ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ‘הַיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ’, שֶׁנֶּאֱמַר “וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא”. כִּי הוּא בָּא וּמְטַמֵּא מַמָּשׁ אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, עַל יְדֵי הַגְּזֵלָה. וְלִפְעָמִים, יְאַבֵּד הַגַּזְלָן בַּת זוּג שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַגְּזֵלָה. כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּתַן עֵינוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ בְּאוֹר בַּת זוּגוֹ, אִם כֵּן הוּא מְמָאֵס בְּשֶׁלּוֹ, וּפוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּחֶלְקוֹ, בַּמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, בְּאוֹר בַּת זוּג שֶׁלּוֹ, עַל כֵּן הִיא גַּם הִיא פּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ, וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁהוּא הִתְרַחֵק אֶת עַצְמוֹ, וּפָנָה מִמֶּנָּה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ‘מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהִיא מַמְתֶּנֶת לְאִישׁ, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ, הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיג אֶת דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, אַף הִיא הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר. עַל כֵּן אִם אֵין לְהַגַּזְלָן אִשָּׁה, יוּכַל לְאַבֵּד בַּת זוּג שֶׁלּוֹ.


וְעוֹד מוּבָא שָׁם יוּכַל הַגַּזְלָן לִפְעָמִים לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הַבַּת זוּג שֶׁל הַנִּגְזָל. וְהַכֹּל לְפִי תֹּקֶף וְחֹזֶק תַּאֲוָתוֹ וְחֶשְׁקָוֹ וְכוּ’. כִּי גַּם עַל יְדֵי חֶמְדָּה וְתַאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ, גַּם עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְגָזְלוֹ, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל כֵּן יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מָמוֹן גְּזֵלָה, אַף שֶׁלֹּא גָּזַל כְּלוּם בְּיָדַיִם. וְזֶהוּ הָאִסּוּר הַלָּאו הֶחָמוּר שֶׁבַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לֹא תַחְמֹד, כִּי הַחֶמְדָּה בְּעַצְמָהּ הוּא אִסּוּר חָמוּר מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּהַחֶמְדָּה לִגְזֹל מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ, וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. וְעַל כֵּן יֵשׁ אִסּוּר אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּבָבָא מְצִיעָא. ‘הַחוֹשֵׁב לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן’. כִּי הַפְּלֻגְתָּא הִיא רַק אִם חַיָּב עַל זֶה, כְּמוֹ הַשּׁוֹלֵחַ יָד מַמָּשׁ, אֲבָל אִסּוּר יֵשׁ בְּוַדַּאי לְכֻלֵּי עָלְמָא.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ב”ב קמא.) שֶׁאָדָם מַעֲדִיף שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים לְהוֹרִישׁ לָהֶם נַחֲלָה. וּמַעֲדִיף שֶׁתִּהְיֶינָה לוֹ בָּנוֹת לְעִנְיַן פַּרְנָסָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהַפַּרְנָסָה בָּאָה בִּזְכוּת הָאִשָּׁה, וְעַד שֶׁהִיא נִשֵּׂאת הַמָּמוֹן שֶׁלָּהּ עוֹבֵר דֶּרֶךְ אָבִיהָ, רוֹצֶה הָאָדָם אֶת הַבָּנוֹת לְעִנְיַן פַּרְנָסָה, כִּי בִּזְכוּתָן יֵשׁ לוֹ בְּרָכָה.


מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (גיטין צ.) תַּנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁהַדֵּעוֹת בְּמַאֲכָל כָּךְ דֵּעוֹת בְּנָשִׁים, יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ, וְאֵינוֹ שׁוֹתֵהוּ, וְזוֹ הִיא מִדַּת פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה שֶׁהָיָה נוֹעֵל בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ וְיוֹצֵא. וְיֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ, וְזוֹ הִיא מִדַּת כָּל אָדָם שֶׁמְּדַבֶּרֶת עִם אַחֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ וּמַנִּיחָהּ. וְיֵשׁ לְךְ אָדָם שֶׁזְּבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ תַּמְחוּי, מוֹצְצוֹ וְאוֹכְלוֹ, וְזוֹ הִיא מִדַּת אָדָם רַע, שֶׁרוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ יוֹצֵאת וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, וְטוֹוָה בַּשּׁוּק וּפְרוּמָה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’ שֶׁיְסוֹד הָאִשָּׁה נִמְשָׁל לְכוֹס וְלִקְעָרָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ברכות סא.) שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁל לִזְבוּב. נִרְאֶה לְבָאֵר הַגְּמָ’ עַל פִּי דְּבָרֵינוּ, דְּאִשָּׁה הַגּוֹרֶמֶת לָאֲנָשִׁים לְהַרְהֵר בָּהּ, נִמְשֶׁלֶת לְכוֹס אוֹ קְעָרָה שֶׁהַזְּבוּב נִכְנַס לְתוֹכוֹ, דִּזְבוּב מְסַמֵּל אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַמְּהַרְהֵר שֶׁנִּכְנָס לִיסוֹד הָאִשָּׁה וְלוֹקֵחַ מֵהַשֶּׁפַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם, כְּדִלְעֵיל. וּנְבָאֵר אֶת הַמָּשָׁל מֵהַסּוֹף לָהַתְחָלָה; אִם הַבַּעַל נוֹתֵן לְאִשְׁתּוֹ לָלֶכֶת בִּפְרִיצוּת וְלִגְרֹם לְאַחֵרִים לְהַרְהֵר בָּהּ, הוּא נִמְשָׁל לְאָדָם שֶׁאוֹכֵל מַאֲכָל רוֹתֵחַ שֶׁהַזְּבוּב נָפַל לְתוֹכוֹ, וְטַעַם הַזְּבוּב בָּלוּעַ בַּמַּאֲכָל, כַּמּוּבָא בָּרַשַּׁ”שׁ עַל הַגְּמָ’ שָׁם, דְּכָל הַשֶּׁפַע שֶׁל אִשְׁתּוֹ כְּבָר נִפְגָּם עַל יְדֵי הַזְּבוּב שֶׁל אֲחֵרִים. וְאִם הַבַּעַל נוֹתֵן לְאִשְׁתּוֹ רַק לְדַבֵּר עִם אַחֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁזּוֹ מִדַּת כָּל אָדָם וְכָךְ רָאוּי לִנְהֹג, כַּמּוּבָא בְּמַהַרְשָׁ”א שָׁם, הוּא נִמְשָׁל לְאָדָם שֶׁשּׁוֹפֵךְ אֶת הַזְּבוּב שֶׁנִּכְנַס לַכּוֹס וְשׁוֹתֶה אֶת הַשְּׁאָר, דִּזְבוּב זֶה לֹא פָּגַם אֶת כָּל הַמַּשְׁקֶה, רַק אֶת חֶלְקוֹ, וְהוּא זוֹרְקוֹ וְנֶהֱנָה מִשְּׁאַר הַמַּשְׁקֶה. וְאִם הוּא נוֹעֵל אֶת אִשְׁתּוֹ בַּבַּיִת לְגַמְרֵי, הוּא נִמְשָׁל לְאָדָם שֶׁאִם הַזְּבוּב נוֹגֵעַ בְּמַשְׁקֶה, אֵינוֹ שׁוֹתֶה אֶת כָּל הַכּוֹס.


כָּתוּב (שמות טו, כוַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת”, וּמוּבָא בְּסֵפֶר ‘יִשְׂמַח משֶׁה’ (פ’ בשלח) שֶׁמִּרְיָם וְהַנָּשִׁים בִּקְרִיעַת יַם סוּף לָקְחוּ תֻּפִּים כְּדֵי שֶׁהָאֲנָשִׁים לֹא יִשְׁמְעוּ אֶת שִׁירַת הַנָּשִׁים, וְרוֹאִים שֶׁהַתֻּפִּים הָיוּ לְשֵׁם צְנִיעוּת. וְכֵן מוּבָא בְּ’פִרְקֵי דְר”א’ (יא) שֶׁבְּנִשּׂוּאֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ הַמַּלְאָכִים מְתוֹפְפִים בַּתֻּפִּים, וְכֵן מִנְהַג יְרוּשָׁלַיִם לְנַגֵּן בַּנִּשּׂוּאִין בִּכְלֵי הַתֹּף. נִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין כְּלֵי הַתֹּף לַנִּשּׂוּאִין בְּדֶרֶךְ הַצְּנִיעוּת, דְּתֹף הוּא אוֹתִיּוֹת פַּת וּמְרַמֵּז עַל הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה שֶׁהַבַּעַל זוֹכֶה בִּזְכוּת הַנִּשּׂוּאִין, וּמְרַמְּזִים לַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ שֶׁאִם הַחַיִּים שֶׁלָהֶם יִהְיוּ בִּצְנִיעוּת כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הַתֹּף הֵם יִזְכּוּ לְפַת וּלְפַרְנָסָה בְּהַרְחָבָה. וְכֵן תֹּף מְרֻמָּז בַּמִּלָּה תְּפִלִּין הַמַּשְׁפִּיעִים אֶת שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה כְּדִלְעֵיל. וְכֵן תֹּף מְרֻמָּז בַּמִּלָּה תַּפּוּחַ הַמְסַמֵּל זִוּוּג יְסוֹד וּמַלְכוּת, כַּכָּתוּב (שה”ש ח, התַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל לוּלָב’ אֶת הַטַּעַם שֶׁרֵיחַ בִּגְדֵי עֵשָׂו שֶׁלָּבַשׁ יַעֲקֹב כְּשֶׁגָּנַב אֶת בִּרְכַּת הַפַּרְנָסָה, הָיָה בָּהֶם רֵיחַ שֶׁל שְׂדֵה תַּפּוּחִים, וְהַטַּעַם שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְרֵאת חֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁיןוְכֵן מָצִינוּ שֶׁיְּסוֹד הָאִשָּׁה נִקְרָא בְּשֵׁם פָּתכְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ ג, יזוַה’ פָּתְהֵן יְעָרֶה.


מוּבָא בַּשְּׁלָ”ה (בשלח תורה אור) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹתתֹּף חָסֵר כְּתִיב, לִרְמֹז בִּטְּלָה ת”ף כִּתּוֹת שֶׁל לִילִי”ת, “וּבִמְחוֹלוֹת” לְבַטֵּל קְלִפַּת מָחֲלַת. וְכֵן הִדּוּר לָהֶם לַנָּשִׁים צִדְקָנִיּוֹת לְבַטֵּל אֶת הַנָּשִׁים הָאֲרוּרוֹת, “וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה”, לַיְלָה עַל שֵׁם לִילִית הַמְקַטְרֶגֶת, וְלֹא הוֹעִיל קִטְרוּגָהּ. וּכְתִיב “כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ”, ‘מַחֲלָה’ רוֹמֵז עַל מָחֲלַת. רוֹאִים שֶׁתֹּף מַכְנִיעַ אֶת קְלִפַּת הַזְּנוּת שֶׁל לִילִית וּמָחֲלַת, שֶׁהֵן שֹׁרֶשׁ כָּל הַזְּנוּת בָּעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּ’מְגַלֵּה עֲמוּקוֹת’ (אופן קלבאָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זוֹנוֹת”. לְהַכְנִיעַ כֹּחוֹת שֶׁל זוֹנוֹת לִילִית וּמָחֲלַת וְכוּ’, שֶׁכָּל הַזּוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם יוֹנְקִים מֵהֶם.


בַּמַּאֲמָר הַמֻּסְגָּר שָׁמַעְתִּי פֵּרוּשׁ נִפְלָא מֵאאמו"ר שְׁלִיטָ"א עַל הַמִּדְרָשׁ (ב"ר כ, יב) בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵן רְחָבִים מִלְּמַטָּה וְצָרִין מִלְמַעְלָהכֵּיוָן שֶׁהַבְּגָדִים הַגַּשְׁמִיִּים מַמְשִׁיכִים עַל הָאָדָם אוֹרוֹת מְקִיפִים שֶׁדּוֹחִים אֶת הַקְּלִפּוֹת, כַּמּוּבָא בְּכַוָּנוֹת בִּרְכַּת מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים לְהָרש"ש. ה' עָשָׂה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגָדִים רְחָבִים מִלְּמַטָּה, שֶׁיָּגֵנּוּ עָלָיו בְּאֹפֶן יוֹתֵר רָחָב מֵהַקְּלִפּוֹת שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַגּוּף, וּמִזֶּה נִלְמַד לֹא לִלְבּשׁ בְּגָדִים צָרִים, בִּפְרָט בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן, וּבִפְרָט לַנָּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לַקְּלִפּוֹת אֲחִיזָה בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָּהֶן, כַּמּוּבָא כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקהל קצו:) עַל הַפָּסוּק "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת"וְהוֹסִיף הָרה"ג ר' צָדוֹק נִיסָן שְׁלִיטָ"א בְּשֵׁם הַמהרש''א אַלֶפַנְדְּרִי זַצַּ''ל שֶׁקַּבָּלָה בִּידֵי חַכְמֵי הַסְּפָרַדִּים עַל בִּגְדֵיהֶם, שֶׁכָּךְ הָיוּ מַלְבּוּשָׁיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְאָכֵן הֵם מִתְרַחֲבִים מִלְּמַטָּה.]
 
הרב יקותיאל פיש שליט"א - טל' 0573109982פקס' 0737254480. מייל 

fish@neto.net.il





















  כתר מלכות - למען הקדושה והצניעות בהכוונת גדולי ישראל