בסיעתא דשמיא


מאמרים

למה לי צניעות? / מאת י. זיידנר
את בוודאי שואלת - למה אני צריכה בכלל לשמור על צניעות? טוב לי במקום בו אני נמצאת והניחו לי לנפשי. מי שלא נאה לו, שלא יסתכל.

הטענה הנ"ל מובנת, שכן היא מבוססת על צורת חינוך ונורמה חברתית מסוימת שלא היה בהן חינוך לערכים מעין אלה. ההתבוננות בנשים הצנועות מתוך נקודת מבט מרוחקת מלווה בדעות קדומות שהוטבעו בנו לאורך השנים. עובדה היא שכל בעל תשובה, אף כי היה בעבר מלא בסטיגמות ושקוע עמוק בבערותו, היה בטוח שהוא יודע הרבה אך בסופו של דבר, כל אחד ואחד מהם מודֶה שהיה בור ועם הארץ ושטעה בגדול.

כל המסרים להם היינו חשופים בימי חיינו, החל ממוסדות החינוך בהם למדנו, ההיסטוריה המשוכתבת שלִמדונו שעוצבה על ידי בעלי אינטרסים, התקשורת שמשדרת לנו את המסרים שהם רוצים להעביר לנו בהתאם למניעיהם ותרבות הבידור שהעתקנו מאומות העולם, כל אלה ועוד הטביעו בנו את חותמם ועיצבו את השקפת עולמנו.

חלק מאתנו אכן עצרו מדי פעם לחשוב, האם לא הייתי מציירת לי עולם יפה יותר, מתוקן יותר, עולם שיהיה לי יותר נעים לחיות בו כאשה.

האם באמת עלי להיכנע לתכתיבי התרבות המתירנית שמרחיקה אותי מאותו חלום וורוד שהיה לי בימי נעוריי, לחיות את חיי עם בן זוגי האהוב על אי בודד בו אין לי תחרות עם כל מיני מודלים מלוטשים שצצים לנגד עיניו מכל מסך, מכל עיתון ומכל שלט חוצות. לשבת במסעדה בה המוטו של המלצרית הוא ש'כגודל המחשוף גודל הטיפ' ולהתרגל לעובדה שבן זוגי האהוב שיושב מולי חולק את מבטיו והרהוריו ביני ובין כל היתר, בין אם אני מבחינה בכך או בחטף מאחורי גבי. ואם חלילה אביע מכך סלידה כלשהי הרי שאני בעלת המום כמובן. לרמות את עצמי שהלך המחשבה ש"גברים ממאדים ונשים מנגה" לא אומר כלום לגבי השוני שבו אני ובן זוגי מתרגמים את הדברים. להתרגל לשמוע בכניעה ש"זה עולם של גברים", ולהבין שהתפקיד שלך באותו עולם הוא להדחיק את כל מאוויי נפשך ורגשותייך כדי להיראות 'נורמטיבית' באותה חברה חסרת ערכים ומעוותת שרומסת את נשיותך, את כבודך ואת משאלות לבך הכמוסות והכל-כך טבעיות.
לכאורה כדי לשרוד בתוך עולם שכזה עלייך לשנס מתנייך ולהיות בכל עת בעל כורחך בתוך מלחמת קיום ובתחרות אינסופית סמויה עם כל בנות מינך. האמנם?

ראיתי נשים נושאות בגאון עגילים כבדים על האזנים, עד כדי כך שניכר שמרחיבים את חוריהן, ראיתי גם ראיתי נשים רועדות מקור בימי חורף סגריריים אך מתעקשות להישאר בלבוש חושפני, ראיתי נשים שמושחות גופן בשמנים בשמש הקיץ היוקדת, פקידות שנזהרות בהקלדה ובחיוג ומגבילות עצמן בהרבה פעולות בסיסיות פן תישבר הציפורן עם הפראנץ' חס ושלום, איך מכניסות את הבטן בכח, איך מוחצות מתניהן במחוכים וחגורות ובקושי נושמות, איך מבשלות את ראשן תחת הפן או יושבות שעות ארוכות במספרה עם צחנת הפרמננט או ההחלקה היפנית, איך מתאמצות בכל צעד שלא למעוד וליפול תחת העקבים הדקיקים, מנפנפות בידן את השיער מהעיניים שוב ושוב, ועל אף ימי הקיץ הלוהטים סותמות נקבוביותיהן במייק אפ מתאמצות פן יימרח חלילה הליפסטיק, מיטיבות למרוט בקפדנות כל שיערה סוררת ויש שמכניסות עצמן תחת ייסורי דיאטת רצח או ניתוחים ושפצורים פלסטיים מייגעים וכן הלאה.
ואחר כל זאת מדקלמות בביטול ובחיוך משכנע את המימרה הידועה: "בשביל להיות יפה צריך לסבול".
ראיתי את מסירות נפשן הגדולה על ראוותנות היופי החיצוני, אך לא הבנתי מה לכל זה ולתמיהתן הגדולה לגבי מי שהולכת בשרוול ארוך ביום חם. מסכנה, איך לא חם לה?! מיד נכמרים רחמיהן, פתאום כולן קדושות מעונות... הדוסים האלה כאלה שוביניסטים, לא מרחמים על הנשים.

הבה נתבונן מי באמת שוביניסט ואיזו מן הנשים מכובדת בעיני הבריות? הצנועה או שאינה צנועה? והעיקר, איזו מן הנשים באמת מאושרת.

די בשמיעת שיחה אקראית בין גברים חילונים על מנת להבין על פי השקפתם איך נתפסת בעיניהם הבחורה שאינה מתלבשת בצניעות, מה היא בדיוק מחפשת לפי פרשנותם. איזו מן הבחורות מיועדת בעיניהם לשימוש חד פעמי ולאיזו ראוי להינשא ולהקים עמה משפחה.

וזו המסכנה, שלדברי הגברים אינה ראויה ליותר משימוש חד פעמי, זוכה מהם לשבחים ולמחמאות לרוב על מנת להשיג את מטרתם הבזויה ממנה, מקבלת את אותן מחמאות כעידוד להמשיך ולתעות באותה דרך שגויה ולהמשיך לשדר לסביבה מסרים שהיא לא באמת מתכוונת אליהם...
הרושם הראשוני אותו יוצרת הבחורה בעיני המתבונן, הוא זה שיכריע לגבי המשכיות הקשר וכידוע לכל מי שעיניו בראשו, רושם ראשוני הוא דבר שקשה ביותר לשנות.

בגן החיות תלויים שלטים המבקשים בכניסה לכלובים מסוימים לא להיכנס עם דברי מאכל. מדוע? כי במקרה כזה החיות מזנקות על בעל האוכל... אז אולי נחשוב לרגע פעמיים, האם כשאני יוצאת בלבוש חושפני אין אני גורמת לאותה פעולת הגירוי של אותה אחת שנכנסה עם במבה לכלוב הקופים? נכון שאדם חייב לרסן את עצמו. מן הסתם נבדל הוא מן הבהמה. אך פעולת הגירוי התבצעה בין אם אותו אדם שלט ביצריו ובין אם לא. לצערנו כידוע וכפי ששומעים לעיתים יותר מדי תכופות בחדשות, יש יותר ויותר מקרים בהם היצר החייתי שבגבר התגבר עליו והוא לא שלט ביצריו.

אספר לדוגמא מקרה שארע לא מכבר. בחורה צעירה פרסמה תמונות חשפניות שלה בפייסבוק. באופן צפוי כמובן "זכתה" לפניות מצד גברים ועם אחד מהם התחילה בקשר וירטואלי ולאחריו טלפוני. כעבור זמן מה קבעו להיפגש בדירתו. בסופו של דבר, היכרות טראגית זו הובילה את אותה בחורה מסכנה להגשת תביעה בבית המשפט בגין אונס אכזרי ביותר שביצע בה אותו אחד שנראה היה חביב ונחמד עד לא מזמן. האדם בעל הנימוסים, איש תקשורת מפורסם, הפך לפתע לחיית טרף מבהילה.
בהמלצת פרקליטה של התובעת, הסירה זו את כל תמונותיה החושפניות מהפייסבוק, כמובן כדי לסלק ראיות שיעידו כנגדה בבית המשפט.
עכשיו אנחנו מתקוממות וטוענות, באיזו זכות עשה את מה שעשה? וכי יש לו זכות לבצע בה מעשה כלשהו ללא הסכמתה, גם אם היא זאת שפיתתה אותו בתמונותיה?
התשובה היא – בוודאי שלא. אין לו שום זכות והוא חייב לרסן את עצמו! אין לאף אחד זכות לגעת במישהי בניגוד לרצונה גם אם היא לבושה באופן ממש פרובוקטיבי.

אבל האם באמת אין לה שום חלק באשמה? האם הוא היה עושה מעשה זה אלמלא הגיעה זו אליו לדירתו? האם הייתה מגיעה למצב אליו הגיעה לולא הייתה מפרסמת את תמונותיה המפתות ברשת האינטרנט? ברור שלא. האם נעלה על דעתנו שחייל בשדה הקרב ישתמט מלמשוח פניו בצבעי הסוואה ויאמר שאם יראהו האויב זו היא אשמת האויב והוא מצדו ילך איך שבא לו?... אשה צריכה ללמוד שכשהיא מתלבשת באופן מסוים היא משדרת דברים מסוימים לסביבה. גם אם היא עושה זאת בתמימות, לעיתים הדברים מתפרשים אחרת בעיני המתבונן. הלא כידוע «הבגד עושה את האדם”.

בין אם נתנו על כך את דעתנו או לא, אנו מושפעות מעולם הפרסום ומהתקשורת.

נתחיל בעולם הפרסום; בעוונותינו הרבים, כל איש שיווק מתחיל לומד את הסיסמה שיש דבר מה שמוֹכֵר... מה בדיוק הוא מתיימר למכור ומה הוא מוכר בפועל, את זאת חובה עלינו לברר. האמנם הוא מוכר את המוצר שלך, או שמא הוא מוכר את נשמתך לשטן? אכן כך כפשוטו, אך נניח לענייני הרוח ונחזור לשכל הישר. תנועות פמיניסטיות רבות ברחבי העולם כולו, לרבות ישראל, נשים שאינן דתיות כלל וכלל, נושאות את האידיאולוגיה ששימוש בתמונות נשים בפרסום פוגע במעמד האשה. לא די בכך שהוא פוגע במעמד האשה, אלא מבזה אותה ומציג אותה כאובייקט, מושא לפנטזיותיו של כל שטוף זימה וגורם להגברת אלימות כלפי נשים ולזלזול בהן. זהו הקול הנשי שצועק על אידיאולוגיה ועל כבודה של האשה, הקול שלא נכנע לתכתיבי בעלי האינטרסים שמתפרנסים מחולשותיהם ויצריהם של הגברים.

לאורך ההיסטוריה ראינו הישגים מלחמתיים בהם שום מִבְצָע ושום מרגל או בעל חרב לא הצליח אלא דווקא אשה. איך הצליחה אשה לבצע משימה ששום חוליה קרבית ושום מרגל מיומן לא זכה לה?
פשוט מאוד. השימוש בחולשתו הגדולה של הגבר. אותה חולשה היא זו שאפשרה ליעל, ליהודית, לדלילה ולהבדיל ללוחמות נינג'יצו יפניות הנקראות קונואיצ'י להשיג את הניצחון.

את אותה חולשה גברית מנצלים המפרסמים על ידי שימוש בנשים מפתות כאובייקטים. אלא שבשטח הפרסום, להבדיל מן המלחמה, האשה היא המפסידה העיקרית! גם אם אותה דוגמנית או פרזנטורית או קולב מהלך בצורת אשה תתעשר ותתפרסם מכך. הרי שתמורת בצע כסף היא מכרה את כבודה ותרמה את חלקה לפגיעה בכבודן של כלל הנשים.

ואותו גבר, הלקוח הפוטנציאלי, הוא המוחזק לשוטה הגמור בעיני המפרסמים, זה המוּלַך על ידם בקולר חולשותיו לו הם מוכרים את ה'לוקש' הגדול והוא אמור לשיטתם, בגלל אותו קישוט בצורת אשה לקנות את אותו מוצר.

למרבה הפלא גם למכירת מוצרים המיועדים לקהל הנשים משתמשים המפרסמים באותו 'טריק'.
אפשר אולי להבין על פי ערכי הבהמיות, שבמגזינים המיועדים לגברים תוצגנה נשים בתמונות נועזות, אך מדוע גם במגזינים ובפרסומות המיועדים לנשים מופיעות אותן תמונות? זו אכן הוכחה חותכת לחולשתן הגדולה של הנשים, הלא היא קלות דעתן. כמאמר הגמרא: "נשים דעתן קלה" (שבת לג:). אם לא כן, איך נוכל להסביר את התופעה המוזרה הזאת? אם נשקיע בכך אך מעט מחשבה ונרד לסוף דעתם של המפרסמים, נגלה שהם למעשה מכתיבים לנו את דעותיהם, הם מכתיבים לנו איך אנחנו אמורות להיראות, לחשוב ולפעול. ואנו כמריונטות צייתניות בידיהם, משרתות את אותם אינטרסים שפלים שלמעשה כל כל מנוגדים למה שאמור להיות האינטרס שלנו. מדהים לגלות עד כמה עמוק פעלה בנו שטיפת המח הזאת.
התקשורת מעצבת את דעת הקהל בתחומים רבים. גם אם הנבונים שביננו למדו לקחת אותם בערבון מוגבל, עדיין מסות כבירות של אינפורמציה עושות את שלהן ופועלות את השפעתן. אך אם נשכיל להבין שאותם גורמים תקשורתיים מייצגים רק פן אחד מאוד מסוים ומאוד קיצוני בחברה הישראלית ואוחזים בדעות שהן למעשה דעות הקיצוניות לכיוון המנוגד ביותר לערכי היהדות והמסורת, נוכל להתחיל ולהסיר מעלינו מעט מן ה'מיתוסים' בהם אנו אוחזות.

אחד הסימנים המתארים את דור 'עקבתא משיחא' – הדור האחרון שלפני הגאולה הסופית שעתידה להתרחש (בְּעִתָה), לקראת סוף האלף השישי לבריאת העולם הוא: ש"חָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדָּרֶת" (סוטה, ט, מז). אין ספק שרואים בחוש באופן נהיר ושקוף איך בדורנו מתממשת בנו נבואה זו ביתר שאת, ועם זאת יש צמאון גדול לתורה וישנם הרבה מאוד בעלי תשובה, ככתוב: "וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ. לֹא רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (עמוס, ח, יא).
אנשי התקשורת, שונאי התורה ושומרי מצוותיה חוששים מכך. הם נחרדים נוכח העובדה שהם הופכים עם הזמן למיעוט ולכן הם ממש יוצאים מגדרם במערכות ההסתה התקשורתית המתלהמות. בעבר הלא רחוק עדיין הייתה ההסתה סמויה והסתתרה מאחורי אייטמים חדשותיים לכאורה, אך עם הזמן הופכת ההסתה להיות יותר ויותר בוטה ובריש גליי. עד כי נדמה שאחמדיניג'אד ושאר אוייבי ישראל מתגמדים נוכח עובדה זו, ושאין איום גדול יותר על מדינת ישראל מעצם קיומם של יהודים שרוצים לשמור את מצוות התורה. פורטלים מפרסמים השכם וערב מאמרי הסתה שמזכירים לעתים את האנטישמיות שחוו היהודים בגולה, ובאופן מכוון מאשרים לפרסום אך ורק תגובות גולשים שמשרתות את האינטרס שלהם. מציגים כביכול תופעה חברתית מ"המגזר" שיושב על הכוונת ומסלפים את האמת כדי ליצור תדמית דוחה ומתועבת עד כי ברור לכל מי שמעט בקי בעובדות שכל כתבה כזאת היא מגמתית ושכל מטרתה להשניא עלינו את התורה, לומדיה ושומרי מצוותיה על מנת למנוע מהחילונים כל שבב של אפשרות לרצות לברר את האמת. עד כי מבלי להכיר ומבלי לדעת דבר על התורה ועל שומרי מצוותיה אנחנו בטוחים שאנחנו כבר יודעים מספיק וביודעין או שלא ביודעין אנחנו מלאים סטיגמות ושטופי מח ולמעשה אין בין אינפורמציה שקרית זו ובין המציאות ולא כלום!

אחת התופעות שתפסה את הכותרות הוגדרה על ידי התקשורת כ"הדרת נשים".
כמובן שהם לא יעזו לזעוק בריש גלי "אנחנו שונאים חרדים ורוצים לרדת לחייהם" אז הם ממציאים להם כל מיני סיבות הומאניות לכאורה כגון דאגה לזכויות הנשים וכדומה, כדי לזכות לאהדת הציבור ולהגביר את ההסתה. לא במקרה בחרו אנשי התקשורת להגדיר את הדוגמניות המעורטלות בכינוי "פרזנטוריות" שמצלצל מכובד קמעה יחסית. משום מה צרם למאן דהוא שיש קניון במדינת ישראל הנאורה שלא חפץ להציג בו תמונות של דוגמניות. קניון בו הגיעו מנהליו (החילונים, מסתבר) למסקנה עסקית פרופר שתמונות אלו מרחיקות מהם קהל יעד עצום. קהל שחפץ לחנך את ילדיו לערכים ולא מעוניינים לערוך 'שופינג' עם ילדיהם הטהורים בין תמונות התועבה.

דבר נוסף שמשום מה גרם להתלהמות יתרה הוא קווי המהדרין עם ההפרדה בין נשים לגברים. אין זה משנה שאף לא אחד מהם באמת נזקק לשירותי תחבורה אלה הנוסעים בין הערים והשכונות החרדיות, עובדה זו לא עכבה בעדם מלשלוח במזיד נשים שמוכנות ליצור פרובוקציות זולות תמורת תשלום כדי ליצור רושם שכביכול מדובר כאן בתופעה שוביניסטית שפוגעת במעמד האשה. הידעתן שבאינדונזיה ובמלזיה התחילו לפני כשנתיים להפעיל ברכבות קרונות נפרדים לנשים? ביפן מופעלות כבר במשך שש עשרה שנים קרונות לנשים בלבד בשעות העומס. ובהודו יש רכבות שלמות לנשים בלבד. ולא מטעמי דת אלא אך ורק לתועלת ולבקשת ציבור הנשים.

איזו אשה הגונה תרצה לשבת דווקא על יד גבר זר? יתרה מכך, איזו אשה הגונה תרצה להידחף דווקא בתוך ד' אמותיו של גבר שרוצה לשמור את עיניו אך ורק עבור אשתו? מתוך אידיאולוגיה ועקרונות הזרים לה. גבר שמתרחק מנשים וממראה של נשים זרות נאמן באופן מוחלט לאשתו. אשה השומרת על צניעותה ונמנעת מלגרום לאחרים להביט בה משדרת לכל שהיא לא מעוניינת. זוג כזה זוכה ליהנות מיחסי זוגיות מאושרים ומשלום בית תמידי. לא בִּכְדִי פער אחוזי הגירושין בכל מגזר ומגזר מדבר בעד עצמו. אם כן, ברור שאשה הגונה תעדיף שלא להצטופף באוטובוס על יד גברים זרים ולהיות ספק מוטרדת, ובוודאי שלא להיות זו המטרידה. ההיגיון הבריא מחייב שאין בקווי המהדרין משום הַדַרַת נשים אלא אדרבא, זהו הדרן של נשים.
החברה המתירנית ועמה הנגישות היתרה לכל דבר שאמור להיות מאוד אינטימי ומוצנע יצרה קהות חושים נוראית. אותם דברים שאמורים להיות הכי פרטיים ומיוחדים הפכו להיות המוניים וגסים, זולים ומצויים בכל פינה ולפיכך בלתי מרגשים. לא ניתן להגביר את הרגישות על ידי הגברת עוצמת הזימה משום שהגענו בדור זה לקצהו של הגבול. הדרך היחידה להחזרת הרגישות היא הבדלות מן המתירנות ושמירה על אותם ערכים יקרים שכל כך התרחקנו מהם.

החלום המתוק על זוגיות מושלמת, על בן זוג נאמן שאף אשה בעולם לא מעניינת אותו זולת אשתו, לא בשמים הוא. החלום הזה לא נמצא באי בודד אי שם. הוא רק במרחק פסיעה ממך והוא בהחלט קיים בזה העולם.
למרשם לזה קוראים צניעות.



נשמח מאוד לתגובות: zaidnery@gmail.com


לנשים ולנערות המעוניינות להעשיר את ידיעותיהן ולהתחזק במצות הצניעות, אנו ממליצים בחום על הספר הנפלא: "תבורך מנשים", שמתאים הן לשומרות המצוות והן לבעלות תשובה ולמתחזקות ומומלץ על ידי רבנים חשובים וגדולי הדור [האדמו"ר מביאלא שליט"א, הרה"ג יוסף שבתאי שני שליט"א (מחבר הספרים "שער יוסף", "שפתי שני" ועוד), הרה"ג עמרם אופמן שליט"א (מו"צ בהעדה החרדית), הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א (ראש ביהמ"ד בית הוראה ומכון "פעולת צדיק" וראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ב"ב מח"ס "שלחן ערוך המקוצר ח"ח, "פסקי מהרי"ץ ו"ח, שו"ת עולת יצחק" ג"ח ועוד), הרה"ג משה בראנדסדארפער שליט"א (מו"צ בהעדה החרדית), הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א, הרה"ג חיים רבי שליט"א (נשיא מוסדות עטרת חכמים), הרה"ג משולם משולמי שליט"א (ראש מתיבתא בישיבת בית שמעיה, דיין בבית דינו של הגר"נ קרליץ שליט"א ומו"צ וראש כולל אהל אלישבע), הרה"ג שלמה יוסף מחפוד שליט"א (אב"ד בד"צ יורה דעה, רב ומו"צ דשכונת נוה אחיעזר ושיכון ו ב"ב)].

קישור לעמוד הספר

  כתר מלכות - למען הקדושה והצניעות בהכוונת גדולי ישראל